פאונדאיו (Foundayo), כדור ההרזיה של חברת אלי לילי (Eli Lilly), הפחית באופן מובהק את חומרת דום הנשימה החסימתי בשינה (obstructive sleep apnea) אצל מבוגרים עם השמנה או עודף משקל. כך עולה משני מחקרים מקבילים בשלב 3 (השלב האחרון לפני הגשת תרופה לאישור הרגולטורים). תוצאות המחקרים הוצגו אתמול (יום ב') בכנס השנתי של איגוד הלב האמריקני (AHA) בשיקגו, ופורסמו במקביל בכתב העת JAMA.
התרופה, שהחומר הפעיל בה הוא אורפורגליפרון, אושרה באפריל האחרון בארה"ב לטיפול בהשמנה, אך עדיין לא לדום נשימה.
הסוף למחטים? ארה"ב מתנפלת על כדורי הרזיה
בדום נשימה חסימתי בשינה, דרכי האוויר העליונות קורסות שוב ושוב במהלך הלילה. הנשימה נעצרת או נחלשת, רמת החמצן בדם צונחת ולחץ הדם עולה. ההפרעה פוגעת בכמיליארד בני אדם בעולם, ולפי לילי רובם מעולם לא אובחנו. היא קשורה לישנוניות במהלך היום, לסוכרת מסוג 2, ליתר לחץ דם, לאי-ספיקת לב, לפרפור פרוזדורים ולשבץ מוחי. השמנה היא גורם הסיכון המרכזי לה, וירידה במשקל משפרת אותה.
הטיפול המקובל כיום הוא מכשיר שמזרים אוויר בלחץ דרך מסכה בזמן השינה ומונע את קריסת דרכי האוויר (בגרסתו המוכרת CPAP). אבל רבים מתקשים להתמיד בו, וניסויים קליניים לא הראו באופן עקבי שהוא מונע אירועי לב. בדצמבר 2024 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) את התרופה הראשונה לדום נשימה בשינה: טירזפטייד, החומר הפעיל במונג'רו, שניתנת בזריקה שבועית.
במחקרים החדשים השתתפו 712 מבוגרים עם דום נשימה בינוני עד חמור ומדד מסת גוף (BMI) של 27 ומעלה. הם גויסו ב-66 מרכזים רפואיים בתשע מדינות, בהן ארה"ב, גרמניה, סין ויפן. המחקר הראשון כלל 363 משתתפים שלא יכלו או לא רצו להשתמש במכשיר הנשימה. השני כלל 349 משתתפים שכבר השתמשו בו והמשיכו לאורך המחקר. המשתתפים חולקו באקראי לנטילת התרופה או פלצבו (תרופת דמה) פעם ביום, במשך שנה, ולא הם ולא הרופאים ידעו מי קיבל מה.
17 הפסקות פחות בכל שעה
חומרת המחלה נמדדת במספר הפעמים בשעה שבהן הנשימה נעצרת או נחלשת במהלך השינה (AHI). בתחילת המחקר נרשמו אצל המשתתפים בממוצע 51 אירועים כאלה בשעה בקבוצה הראשונה ו-58 בשנייה, רמה שמוגדרת דום נשימה חמור. אחרי שנה ירד המספר אצל מי שנטלו את התרופה בכ-17 עד 18 אירועים בשעה. מדובר בירידה של כ-35% בקבוצה שלא השתמשה במכשיר הנשימה ושל כ-26% בקבוצה שהשתמשה בו. בקבוצות הפלצבו הירידה הסתכמה בארבעה עד חמישה אירועים בשעה בלבד.
כ-42% ממקבלי התרופה בקבוצה הראשונה וכ-31% בשנייה השיגו ירידה של חצי או יותר במספר הפסקות הנשימה, לעומת 16% ו-13% ממקבלי הפלצבו. כ-28% ו-19% מהם הגיעו להפוגה או לדום נשימה קל בלי ישנוניות משמעותית ביום, לעומת 13% ו-9% בקבוצות הפלצבו. התרופה גם הפחיתה באופן מובהק את עומק הירידות ברמת החמצן בלילה ואת משכן. בנוסף, היא הורידה ב-38% עד 42% את רמת ה-CRP, סמן לדלקת בגוף.
מי שנטלו את התרופה ירדו בממוצע כ-10% ממשקל גופם, לעומת 1% עד 2% בקבוצות הפלצבו. המשקל הממוצע בתחילת המחקר עמד על 110 עד 115 ק"ג. החוקרים, בראשות ד"ר אטול מלהוטרה מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, כתבו שהירידה במשקל תרמה ככל הנראה לשיפור: דרכי האוויר קורסות פחות, ונפח הריאות גדל כשהשומן הבטני פוחת. עם זאת, הם לא שללו השפעות שאינן תלויות במשקל, כמו הפחתת דלקת או השפעה ישירה של התרופה על השליטה העצבית בנשימה. הממצאים על כך מגיעים בינתיים רק ממחקרים במעבדה ובבעלי חיים.
עוד יתרון לכדורי הרזיה
(צילום: shutterstock)
סימן שאלה עלה מהשאלונים. המשתתפים נשאלו עד כמה השינה הלקויה פוגעת בתפקוד שלהם ביום, למשל בערנות ובעייפות. שתי הקבוצות דיווחו על שיפור, אבל ההבדל בין מקבלי התרופה למקבלי הפלצבו לא היה מובהק סטטיסטית. החוקרים העלו שתי השערות. ייתכן שההשפעה של התרופה על התחושה לא הייתה חזקה מספיק אחרי שנה, וייתכן שעצם נטילת כדור מדי יום יצרה אפקט פלצבו חזק במיוחד. בקבוצת הפלצבו במחקר הזה נרשם שיפור כמעט כפול מזה שנרשם בקבוצת הפלצבו במחקר על מונג'רו.
ההשוואה למונג'רו
ד"ר אילדיקו לינגוואי מהמרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס התבקשה לנתח את המחקר בכנס. היא השוותה את התוצאות לאלה של מונג'רו במחקרי SURMOUNT-OSA, שנערכו בשיטה כמעט זהה. לדבריה, ירידה של 50% במספר הפסקות הנשימה נחשבת לשיפור משמעותי קלינית, ומונג'רו השיגה אותה בשני המחקרים. אצל פאונדאיו הירידה הממוצעת עמדה על כ-35% וכ-26%. גם השיפור ברמות החמצן בלילה היה קטן יותר, ושיעור המטופלים שהפסיקו את הטיפול בגלל תופעות לוואי היה גבוה יותר. חשוב לציין שמדובר בהשוואה בין מחקרים נפרדים, ולא בניסוי שבו שתי התרופות נבחנו זו מול זו.
"בכל הנוגע להקלה בתסמינים, באורפורגליפרון השאלה עדיין פתוחה", אמרה ד"ר לינגוואי. היא הזכירה שעם מונג'רו נרשם שיפור מובהק סטטיסטית ומשמעותי קלינית. לדבריה, למונג'רו יש יתרון גם בתחום הלב: היא אושרה להפחתת אירועי לב וכלי דם בחולי סוכרת מסוג 2. פאונדאיו, כמו כל תרופה אחרת מסוגה, עדיין לא הוכיחה תועלת לבבית באף אוכלוסייה.
תוצאות כדורי ההרזיה עדיין נופלות מאלו של זריקת ההרזיה
(צילום: Mohammed_Al_Ali / shutterstock)
ד"ר וישנאווי קונדל מבית הספר לרפואה איקאן של מאונט סיני בניו יורק, שהציגה את המחקר בכנס, הדגישה דווקא את היתרונות של הכדור. לדבריה, למי שסובלים מפוביה ממחטים או לא מוכנים לזריקה שבועית, הוא מציע אפשרות נוספת, ואם יאושר, יהיה אחת מתרופות הבליעה הראשונות לדום נשימה בשינה. "אנחנו יודעים שקיים קשר דו-כיווני בין שינה לבריאות הלב וכלי הדם, ושהירידות החוזרות ברמת החמצן בדום נשימה חסימתי בשינה עלולות להכביד לאורך זמן על לחץ הדם ועל הלב", אמרה.
תופעות הלוואי השכיחות היו במערכת העיכול, בעיקר בחילה, שלשול ועצירות. הן דווחו אצל כ-70% ממקבלי התרופה, לעומת כ-37% ממקבלי הפלצבו, ורובן היו קלות עד בינוניות. בקבוצה שלא השתמשה במכשיר הנשימה הפסיקו 12% ממקבלי התרופה את הטיפול בגלל תופעות לוואי, לעומת 4% ממקבלי הפלצבו. בקבוצה השנייה השיעורים היו 7% לעומת פחות מ-1%.
סימני השאלה
במאמר מערכת שליווה את הפרסום ב-JAMA הצביעו ד"ר דייגו מזוטי וד"ר דמיאן סטיבנס מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת קנזס על כמה מגבלות. חולי סוכרת לא נכללו במחקר, אף שהם חלק גדול מחולי דום הנשימה. גם ההגדרה של מי ש"לא יכלו או לא רצו" להשתמש במכשיר הנשימה לא התבססה על קריטריונים אובייקטיביים. בנוסף, ההשפעה של התרופה הייתה קטנה יותר אצל חולים עם דום נשימה בינוני: ההבדל לעומת הפלצבו עמד על 8.1 ו-5.4 אירועים בשעה בלבד.
גם החוקרים עצמם ציינו את מגבלות המחקר. הוא נמשך שנה אחת בלבד, רוב המשתתפים סבלו מדום נשימה חמור, והגיוון האתני באוכלוסיית המחקר היה נמוך. מחברי מאמר המערכת קראו לערוך ניסויים שישוו את התרופה לטיפולים אחרים ושישלבו אותה איתם, במעקב ארוך יותר. בין הטיפולים האלה: מכשירי נשימה, סדים דנטליים, טירזפטייד ותרופות נוספות. ד"ר לינגוואי הוסיפה שמה שיכריע את הצלחת הטיפול הוא כמה מטופלים יתמידו בו לאורך זמן, מחוץ לתנאי המחקר.
לילי מימנה את המחקר והייתה מעורבת בניתוח הנתונים. החברה מתכננת להגיש את התוצאות ל-FDA עד סוף השנה, ובהמשך לרשויות נוספות בעולם.
