בשיתוף אסטרהזניקה
במשך שנים, הטיפול בסרטן בלוטות הרוק התבסס בעיקר על ניתוח ובמקרים מסוימים גם על טיפול קרינתי משלים. האתגר הגדול הגיע כשהמחלה חזרה או התפשטה לאיברים אחרים, אז אפשרויות הטיפול היו מוגבלות הרבה יותר. בשנים האחרונות, בדיקות שמאפשרות להתבונן לא רק במיקום ובסוג הגידול, אלא גם במאפיינים המולקולריים שלו, מתחילות לשנות את התמונה.
"סרטן בלוטות הרוק הוא מחלה נדירה, ולכן גם המודעות אליה נמוכה יחסית", מסביר פרופ׳ סאלם בלאן, מנהל מכון הרדיותרפיה ומנהל היחידה לגידולי ראש-צוואר ובלוטת התריס במרכז הרפואי רמב"ם. לדבריו, למרות שאיננו נוטים לייחס להן חשיבות רבה, לבלוטות הרוק תפקיד משמעותי בתפקוד היומיומי. "הרוק מכיל אנזימים החשובים לעיכול ולבריאות השיניים, ויש לו תפקיד גם בדיבור ובתפקוד התקין של חלל הפה. רובנו כמעט לא חושבים על בלוטות הרוק, ורק כשפעילותן נפגעת מבינים עד כמה הן חיוניות".
בגוף האדם שלושה זוגות של בלוטות רוק גדולות – מתחת ללשון, מתחת ללסת ובאזור שלפני האוזניים – ולצדן מאות בלוטות רוק קטנות המפוזרות בעיקר בחלל הפה ובדרכי הנשימה העליונות. גידולים ממאירים יכולים להתפתח בכל אחת מהן.
אחד האתגרים המרכזיים בסרטן בלוטות הרוק הוא שלא מדובר במחלה אחת, אלא בקבוצה מגוונת של גידולים בעלי מאפיינים והתנהגות שונים. חלקם מתפתחים באיטיות ועשויים להתקדם לאורך שנים, בעוד שאחרים אגרסיביים יותר ועלולים להתפשט לבלוטות הלימפה ולאיברים מרוחקים, ובהם הריאות והעצמות. "גידול בבלוטות הרוק עלול להתבטא בנפיחות באזור אחת הבלוטות הגדולות. לעיתים יכולים להופיע גם כאבים חריגים או בלוטת לימפה מוגדלת בצוואר, שעשויה להעיד על התפשטות המחלה", מסביר פרופ' בלאן. השונות בין סוגי הגידולים אינה מסתכמת בקצב התפתחותם, אלא משפיעה גם על בחירת הטיפול ועל הסיכוי להגיב אליו.
האם סרטן בלוטות הרוק הוא תוצאה של עישון רב שנים?
"לא. בניגוד לגידולים אחרים באזור הראש והצוואר, סרטן בלוטות הרוק אינו נחשב למחלה הקשורה לעישון. ברוב המקרים אנחנו גם לא יודעים להצביע על גורם ברור להתפתחות המחלה. לעיתים הגידול מתגלה במקרה, למשל בבדיקת CT שבוצעה מסיבה אחרת".
פרופ' בלאן מתאר את מהלך הטיפול המקובל במחלה: "הטיפול המרכזי הוא ניתוח. לאחר הניתוח אנחנו מעריכים, בין היתר לפי גודל הגידול, מעורבות של בלוטות הלימפה ומאפיינים נוספים, את הסיכון שהמחלה תחזור. בחלק מהמקרים הניתוח הוא הטיפול היחיד שנדרש, ובאחרים נמליץ גם על טיפול קרינתי משלים שנועד להפחית את הסיכון לחזרת המחלה. במשך שנים זו הייתה הגישה המרכזית לטיפול, אבל בשנים האחרונות נוסף נדבך משמעותי הודות ליכולת לאפיין את הגידול גם ברמה המולקולרית ולהשתמש במידע הזה כדי להתאים את הטיפול", הוא מדגיש.
"היום אנחנו לא מסתמכים רק על הביופסיה, אלא יכולים להיעזר בבדיקות שמספקות לנו תמונה רבה יותר"
(צילום: shutterstock)
"כל צורת המחשבה על הטיפול משתנה"
אחד השינויים המשמעותיים בטיפול בסרטן בשנים האחרונות הוא היכולת להתאים את הטיפול גם למאפיינים הביולוגיים של הגידול. לצד השאלה היכן התפתח הגידול ומהו סוגו, ניתן כיום לבחון גם אילו שינויים מולקולריים מאפיינים אותו ומהם הגורמים המעורבים בהתפתחותו. באמצעות בדיקות מתקדמות אפשר לזהות בחלק מהגידולים שינויים גנטיים או מאפיינים ביולוגיים מסוימים של תאי הסרטן, שעשויים לסייע בבחירת גישה טיפולית מתאימה. האפשרות הזו חשובה במיוחד בגידולים נדירים כמו סרטן בלוטות הרוק, שבהם אפשרויות הטיפול עשויות להיות מוגבלות יותר.
"היום אנחנו לא מסתמכים רק על הבדיקה הפתולוגית של הביופסיה, אלא יכולים להיעזר בבדיקות נוספות שמספקות לנו תמונה רחבה ומדויקת יותר של הגידול", מסביר פרופ' בלאן. "בחלק מהמקרים אנחנו מזהים מאפיינים שעשויים לפתוח אפשרויות טיפול נוספות. חשוב להבין שלא כל ממצא מולקולרי מוביל בהכרח לשינוי בטיפול, אבל המידע הזה מאפשר לנו לקבל החלטות מושכלות יותר ולבחון אילו גישות עשויות להתאים לכל מטופל. זה שינוי משמעותי באופן שבו אנחנו מתייחסים למחלה".
בסוגים מסוימים של סרטן בלוטות הרוק ניתן לזהות מגוון מאפיינים ביולוגיים ומולקולריים, ובהם ביטוי יתר של החלבון HER2. לצד זאת, בחלק מהגידולים ניתן לזהות בין היתר גם שינויים בגנים ממשפחת NTRK וביטוי של קולטנים לאנדרוגנים ומאפיין המכונה MSI-H, המעיד על חוסר יציבות באזורים מסוימים של החומר הגנטי. שכיחותם של מאפיינים אלה משתנה בין תתי-הסוגים של המחלה, ולא כולם מופיעים בכל גידול. זיהוי מאפיינים כגון ביטוי יתר של HER2 או שינויים מולקולריים אחרים עשוי לספק לצוות הרפואי מידע חשוב בבחינת אפשרויות טיפול שונות, לרבות טיפולים ממוקדי מטרה, טיפולים הורמונליים ואימונותרפיה. ההחלטה על הגישה המתאימה מתקבלת בהתאם למאפייני הגידול, לשלב המחלה ולמצבו של המטופל.
פרופ׳ סאלם בלאן, מנהל היחידה לגידולי ראש-צוואר
(קרדיט: בית החולים רמב"ם)
זה רלוונטי גם במקרה של מחלה חוזרת?
"כן. עבור חלק מהמטופלים מדובר בשינוי משמעותי מאוד. בעבר, כאשר המחלה חזרה או התפשטה, אפשרויות הטיפול היו מצומצמות יחסית. היום, באמצעות בדיקות שמאפשרות לזהות חלבונים מסוימים ושינויים גנומיים בגידול, אנחנו יכולים בחלק מהמקרים לזהות מאפיינים שעשויים לסייע בהתאמת טיפול ממוקד", מסביר פרופ' בלאן.
לדבריו, היכולת לזהות מאפיינים מולקולריים ולבחון אפשרויות טיפול בהתאם להם היא התקדמות משמעותית, במיוחד במקרים של מחלה חוזרת או גרורתית שאינה ניתנת לטיפול ניתוחי. "גידולים בבלוטות הרוק אינם נפוצים במיוחד, ולכן קשה יותר לערוך בהם מחקרים גדולים כמו בסוגי סרטן שכיחים. ככל שאנחנו לומדים יותר על השינויים שמאפיינים את הגידולים האלה, אנחנו יכולים להרחיב את הידע שעומד לרשותנו ולבחון אפשרויות טיפול נוספות עבור חלק מהמטופלים".
פרופ' בלאן מדגיש כי הבירור המולקולרי חשוב במיוחד כאשר המחלה אינה נתיחה ונשקל טיפול מערכתי. "גם במקרים אלה, לא כל ממצא מולקולרי מוביל בהכרח לשינוי בטיפול. ההחלטה על הגישה המתאימה מתקבלת בהתאם למאפייני הגידול, להיקף המחלה ולמצבו הרפואי של המטופל".
האם לכל שינוי או מוטציה שמזהים בגידול יש כיום טיפול מתאים?
"עדיין לא. אנחנו לומדים בהדרגה להכיר טוב יותר את המאפיינים המולקולריים של הגידולים ואת השינויים שמתרחשים בהם. לחלק מהשינויים כבר קיימים טיפולים ממוקדים, ואילו באחרים עדיין אין לנו אפשרות טיפול מתאימה. התקווה היא שככל שנבין טוב יותר מה מניע כל גידול, נוכל לפתח טיפולים נוספים ולפעול נגדו בצורה מדויקת יותר. השינוי הזה משפיע גם על הדרך שבה אנחנו חושבים על סרטן. לא רק לפי האיבר שבו הגידול התפתח, אלא גם לפי המאפיינים הביולוגיים והמולקולריים שלו".
איך מתקבלת החלטה על התאמת הטיפול לחולה?
"בחירת הטיפול נעשית במסגרת דיון רב-מקצועי, שבו משתתפים בין היתר אונקולוגים, מנתחים, פתולוגים, רדיולוגים ומומחים נוספים. היום מצטרף לדיון גם מידע נוסף על המאפיינים המולקולריים של הגידול. ככל שהמידע הזה הופך מורכב ומשמעותי יותר, אנחנו נדרשים גם למומחים שיודעים לפרש את השינויים שאנחנו מזהים ולהבין האם קיימת עבורם אפשרות טיפול מתאימה. זה מוסיף עוד רובד לקבלת ההחלטות ומאפשר לנו לדייק יותר את הטיפול עבור כל מטופל", מסכם פרופ׳ בלאן.
שירות לציבור. בחסות אסטרהזניקה.
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת
פורסם לראשונה: 15:28, 10.11.26
