המלחמה באוקראינה גובה מהצבא הרוסי אבדות כבדות: לפי צבא אוקראינה, באוקטובר לבדו נהרגו או נפצעו יותר מ-54 אלף חיילים רוסים - שיא מאז הרחבת הפלישה לפני כמעט חמש שנים. במקביל משקיע הממסד הרוסי משאבים אדירים במלחמה אחרת, שפוטין עצמו מוביל: הניסיון להאריך את החיים באופן משמעותי.
גלריה
הקרב נגד ההזדקנות שמנהלים נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ובתו ד"ר מריה ורונצובה
(צילום: Contributor / Getty Images, Yuri Kochetkov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
אחת משתי הדמויות שעומדות בחזית המאמץ היא בתו הבכורה של פוטין, ד"ר מריה ורונצובה, אנדוקרינולוגית בכירה ומנהלת המכון הרפואי למחקר ולהוראה של אוניברסיטת מוסקבה. פוטין מעולם לא אישר בפומבי, בשמה, שהיא בתו, אבל היא מעורבת עמוק בתוכניות הגנטיקה ואריכות החיים של המדינה. ב-2022, אחרי הפלישה לאוקראינה, הטיל עליה משרד האוצר האמריקני סנקציות. במשרד קבעו שהיא מובילה תוכניות מחקר גנטי שקיבלו מהקרמלין מיליארדי דולרים ונמצאות בפיקוחו האישי של פוטין. ב-2025 קיבלה מקרן המדע הרוסית מענק של 30 מיליון רובל להקמת מעבדה לחקר התחדשות התאים ואריכות ימים פעילה.
בפורום שנערך בחודש שעבר בבית הספר לניהול סקולקובו במוסקבה הציגה ד"ר ורונצובה אסטרטגיה בת שני שלבים. הפורום ציין את פתיחתה של מעבדה שתחקור איך העלייה בתוחלת החיים משפיעה על הכלכלה, על שוק העבודה ועל המדיניות הממשלתית. השלב הראשון הוא מימוש הפוטנציאל הטבעי של הגוף, שאותו העריכה ב-85 עד 90 שנה. לשם כך, לפי ד"ר ורונצובה, צריך לסגל הרגלי בריאות כבר מילדות, לאכול נכון ולעבור בדיקות רפואיות סדירות. השלב השני, השאפתני הרבה יותר, הוא ניסיון "לרמות את אלוהים או את הטבע" - כלומר לפרוץ את גבולות הביולוגיה ולחיות יותר ממה שהטבע מאפשר. לדבריה, האחריות להארכת החיים לא צריכה להיות מוטלת על הרופאים בלבד.
ד"ר ורונצובה הודתה שההתקדמות המדעית בשלב השני עדיין צנועה. עם זאת, היא העריכה שבתוך עשור או שניים "הפחד האנושי האוניברסלי מפני המוות" ידחוף את מערכות הבריאות לעבר פתרון לבעיית ההזדקנות. לדבריה, אחד המכשולים הוא שהזדקנות עדיין אינה מוגדרת כמחלה. כך קשה לפתח נגדה תרופות, כי פיתוח תרופה מחייב אבחנה מוגדרת וניסויים קליניים.
חיסון נגד הזדקנות?
דבריה משתלבים במדיניות שקידם פוטין עצמו. בפברואר 2024 הוא הכריז על פרויקט לאומי בשם "טכנולוגיות חדשות לשימור הבריאות", שיצא לדרך ב-2025 לצד פרויקט לאומי נוסף, "חיים ארוכים ופעילים". רוסיה מתכננת להשקיע בשניהם יחד יותר משני טריליון רובל.
חלק מהכספים מופנה למחקר גנטי, ובין השאר לפיתוח מה שסגן שר המדע וההשכלה הגבוהה הרוסי, דניס סקירינסקי, כינה "חיסון נגד הזדקנות": טיפול שנועד לחסום גן הקשור לשינויים שההזדקנות מביאה לתאים. לפי תחקיר שפרסם הוול סטריט ג'ורנל במאי, מדענים רוסים עובדים גם על הדפסה ביולוגית בתלת-ממד של רקמות חיות ועל גידול איברים אנושיים בחזירי ננס.
האם יצליחו לפתח חיסון נגד הזדקנות? אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לדבריהם, עד כה הם הצליחו להדפיס רקמת סחוס אנושית ובלוטת תריס של עכבר, והיעד הוא החלפת איברים בבני אדם עד 2030. בשירות העיתונות של הקרמלין אישרו לעיתון שברוסיה מתנהלות בתחום שורה של תוכניות מדעיות בתמיכת המדינה, בהשתתפות מוסדות מחקר רבים. כבר ב-2025 הבטיחה סגנית ראש הממשלה, טטיאנה גוליקובה, שרוסיה תתחיל לייצר תרופה נגד הזדקנות בין 2028 ל-2030.
השלטונות הציבו לפרויקט יעד: להציל 175 אלף חיים עד 2030. ב-2024 השוו באתר החדשות הרוסי הגולה "מדוזה" את המספר הזה להערכה שלפיה נהרגו עד אז באוקראינה יותר מ-120 אלף חיילים רוסים. מאז המספר זינק. לפי משרד ההגנה הבריטי הוא כבר גבוה פי ארבעה ויותר: בתחילת ספטמבר העריך המשרד שיותר מחצי מיליון איש מתו בלחימה למען רוסיה. גם נתונים שהודלפו לאחרונה מרוסטאט, סוכנות הסטטיסטיקה הממשלתית של רוסיה, מצביעים על יותר מ-450 אלף רוסים שנהרגו במלחמה, כולל אזרחים.
לצד החלום לחרוג מגבולות הטבע יש לפרויקט גם מטרות פרגמטיות: שיפור הבריאות והעלאת תוחלת החיים הממוצעת. פוטין הציב יעד להעלות אותה מ-74.2 שנה כיום ל-78 עד 2030 ול-81 עד 2036. אצל גברים רוסים היא עומדת לפי הנתונים הרשמיים על כ-68 שנה בלבד, לעומת כ-76 בארה"ב ויותר מ-80 בחלק ניכר ממדינות מערב אירופה.
המיקרופון הפתוח בבייג'ינג
העיסוק הממלכתי האינטנסיבי באלמוות ובנעורי נצח אינו מנותק מהצמרת הפוליטית. לפי הוול סטריט ג'ורנל, פוטין, בן 74, מגלה כבר שנים עניין רב בטיפולי התחדשות וברפואה נגד הזדקנות, והמאבק האישי שלו בזקנה הפך לעדיפות לאומית. רוב מקורביו הקרובים, כמוהו, כבר בשנות ה-70 לחייהם. ב-2018, בפגישה בקרמלין, אף המליץ לקנצלר אוסטריה דאז, סבסטיאן קורץ, לנסות תא קריותרפיה, שבו הגוף נחשף לטמפרטורות של עד מינוס 112 מעלות צלזיוס.
בספטמבר 2025, במצעד צבאי בבייג'ינג, הוא נקלט במיקרופון פתוח כשהוא משוחח עם נשיא סין שי ג'ינפינג על האפשרות להאריך את החיים באופן קיצוני. שי ציין שבעבר אנשים רק לעיתים רחוקות הגיעו לגיל 70, ושהיום בן 70 הוא "עדיין ילד". פוטין השיב, באמצעות מתורגמן, שהביוטכנולוגיה תאפשר בעתיד להחליף איברים שוב ושוב, ושהאנושות אולי אף תגיע לאלמוות. שי הוסיף שבמאה הנוכחית בני אדם עשויים לחיות עד גיל 150.
"עדיין ילד". המיקרופון הפתוח בשיחה עם נשיא סין שי ג'ינפינג
(צילום: Alexander KAZAKOV / POOL / AFP)
הדמות השנייה שמובילה את המאמץ היא הפיזיקאי מיכאיל קובלצ'וק, ראש מכון קורצ'טוב, מרכז מחקר גרעיני שנוסד בימי ברית המועצות. קובלצ'וק הוא אחיו של הבנקאי יורי קובלצ'וק, מבעלי בריתו הקרובים של פוטין. מיכאיל קובלצ'וק מפקח על תוכנית פדרלית לקידום המחקר הגנטי ברוסיה, שגם ד"ר ורונצובה משתתפת בה. הוא טוען שהמדע יאפשר בקרוב לתקן ולהחליף איברי גוף בלי הגבלה. "קשה לדבר על אלמוות, אבל היכולת לתקן את האדם תגדל בלי ספק", אמר לתקשורת הרוסית. מקור מקורב לקרמלין אף אמר ב-2024 ל"מדוזה" שיוזמת אריכות החיים כולה נולדה מתוך האובססיה של קובלצ'וק לחיי נצח.
לפי הוול סטריט ג'ורנל, הניסיון של פוטין לברוח מהזקנה, והפתיחות שלו למדע לא שגרתי, ממשיכים מסורת ותיקה של שליטי רוסיה. בשנות ה-20 של המאה הקודמת משכו את תשומת לב הקרמלין ניסויים של איש האשכולות הסובייטי אלכסנדר בוגדנוב בעירויי דם להצערה, עד שמת בגיל 55 מתוצאות הטיפולים שערך בעצמו. עשור אחר כך ארגן הרופא אולכסנדר בוגומולץ את כנס אריכות החיים הראשון בעולם, וזכה לשבחי סטלין על מחקר שטען כי בני אדם יכולים לחיות עד 150.
"אומרים לפוטין מה שהוא רוצה לשמוע"
בוגומולץ מת בגיל 65. גם ולדימיר חווינסון, שכונה בתקשורת הרוסית "הגרונטולוג של פוטין", טען בהסתמך על המקרא שבני האדם נועדו לחיות עד 120. בריאיונות הוא סיפר שהוא שואף להאריך את חיי המנהיג, כי לכתו תכניס את רוסיה למשבר. חווינסון קידם טיפולים נגד הזדקנות בפפטידים שהופקו מרקמות של עגלים, קיבל מפוטין אחד מעיטורי המדינה הגבוהים, ומת ב-2024 בגיל 77.
רוצה חיים ארוכים, אך המחקר נותר הרחק מאחור. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
(צילום: Sputnik / Alexei Babushkin / Pool via REUTERS)
הפרויקט עורר תדהמה והסתייגות בקהילה המדעית והרפואית ברוסיה. ב-2024 אמר מקור באחד מבתי החולים במוסקבה ל"מדוזה" שמדובר ב"גחמות של פוליטביורו מזדקן", וחוקר אחר הודה שהיה "המום" ושכל הרעיון נראה לו תמוה. בניגוד למחקרי אריכות החיים שמממנים מיליארדרים כמו ג'ף בזוס ופיטר תיל, המחקר שמקדמים מקורביו של פוטין כמעט לא הניב מאמרים שעברו ביקורת עמיתים בכתבי עת בינלאומיים מובילים.
אלכסנדר אוסטרובסקי, חלוץ ההדפסה הביולוגית ברוסיה שעזב את המדינה אחרי הפלישה לאוקראינה, אמר לעיתון שבלי פרסומים אין תוצאות אמיתיות, ושאת ההצהרות צריך לקרוא כשאיפות, אם לא כחלומות. "כנראה שהם אומרים לפוטין את מה שהוא רוצה לשמוע כדי להבטיח מימון", הוסיף. ובכל זאת, הצמרת במוסקבה ממשיכה לדחוף לעבר היעד השנוי במחלוקת: חיים ארוכים הרבה מעבר לגבולות המוכרים.
