נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פתח חזית חדשה ושנויה במחלוקת סביב חיסוני הילדים. בצו נשיאותי שעליו חתם אמש (שני) הוא קרא לשנות באופן משמעותי את מדיניות החיסונים האמריקנית, לצמצם את רשימת החיסונים המומלצים לכל ילד, לפצל את החיסון המשולב נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) לשלושה חיסונים נפרדים, וככל האפשר גם להימנע ממתן כמה חיסוני ילדות באותו ביקור אצל הרופא. המהלך התקבל בביקורת חריפה מצד רופאי ילדים ומומחי בריאות הציבור, שטוענים כי אין ראיות מדעיות חדשות המצדיקות אותו וכי הוא עלול להותיר ילדים ללא הגנה מפני מחלות שניתנות למניעה.
החתימה הדרמטית של טראמפ על הצו
(צילום: רויטרס)
המהלך הוא שלב נוסף במהפכה במדיניות החיסונים שמוביל שר הבריאות האמריקני רוברט פ. קנדי ג'וניור, שהיה במשך שנים אחת הדמויות הבולטות בתנועה המטילה ספק בבטיחות החיסונים. לפי המתווה שמקדם הממשל, החיסונים המומלצים באופן גורף לכל הילדים יתמקדו בהגנה מפני 11 מחלות, ובהן חצבת, חזרת, אדמת, פוליו, שעלת, טטנוס, דיפתריה, המופילוס אינפלואנזה מסוג B, מחלות פנאומוקוקליות, אבעבועות רוח ו-HPV. חיסונים נוספים, בהם נגד שפעת, רוטה, הפטיטיס A והפטיטיס B, סוגים מסוימים של מנינגוקוקוס ו-RSV, אמורים לפי המתווה להיות מומלצים בעיקר לקבוצות סיכון או לאחר קבלת החלטה משותפת של הרופא וההורים. טראמפ אמר גם כי חיסוני קורונה אינם צריכים להיות המלצה גורפת לכל הילדים.
אלא שלצו יש מגבלות משמעותיות. הוא אינו משנה בן לילה את לוח החיסונים הרשמי בארצות הברית. ממשל טראמפ וקנדי כבר ניסה בתחילת השנה להנהיג את לוח החיסונים המצומצם, אך בחודש מרץ בית משפט פדרלי במסצ'וסטס עצר את יישומו במסגרת תביעה שהגישו האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים וארגונים רפואיים נוספים. השופט בראיין מרפי קבע בין היתר כי השינוי בוצע ללא התהליך המדעי והמינהלי המקובל, ואף מצא כי חברים שמונו לוועדה המייעצת לחיסונים של ה-CDC ככל הנראה מונו שלא כחוק. הממשל ערער על ההחלטה. נכון לעכשיו גם אתר ה-CDC עצמו מציין כי בעקבות צו בית המשפט, לוח החיסונים מ-2025 הוא עדיין הלוח הרשמי התקף.
הצו החדש נועד למעשה להפעיל לחץ נוסף על מערכת הבריאות הפדרלית ולאמץ את הקו של הבית הלבן. טראמפ הציג את המהלך כחלק ממאמץ להתאים את ארצות הברית למדינות מפותחות אחרות שבהן ניתנים, לדבריו, פחות חיסונים, ולהעניק להורים ולרופאים יותר גמישות בבחירת העיתוי והרצף של החיסונים. הבית הלבן מדגיש גם את עקרונות "זכויות ההורים" וחופש הדת. כבר במאי חתם טראמפ על צו שהורה ל-CDC לבחון מחדש את לוח החיסונים על בסיס השוואה למדינות מפותחות אחרות. מומחי בריאות טוענים מנגד כי השוואה כזו אינה פשוטה, משום שבכל מדינה קיימים סיכונים אפידמיולוגיים שונים, מערכות בריאות שונות ושיעורי התחסנות שונים.
אחד החלקים החריגים ביותר במהלך החדש נוגע לחיסון MMR. במשך עשרות שנים מקבלים ילדים בארצות הברית ובעולם חיסון אחד שמגן יחד מפני חצבת, חזרת ואדמת. טראמפ מבקש שחברות התרופות יאפשרו לתת כל אחד משלושת רכיבי החיסון בנפרד ובמועדים שונים. אלא שכיום אין בארצות הברית חיסוני חצבת, חזרת ואדמת נפרדים המאושרים לשימוש, ולכן משרד הבריאות נדרש לפי הצו להכין תוכנית שתאפשר להציע אותם. חברת מרק, יצרנית חיסון ה-MMR המשווק בארצות הברית, מסרה לרויטרס כי אין מחקר מדעי שפורסם שמראה יתרון בפיצול החיסון לשלושה.
גם ההמלצה לרווח בין חיסונים מעוררת ביקורת. לוחות החיסונים מתוכננים כך שילדים יקבלו הגנה בתקופות שבהן הסיכון שלהם למחלות ולסיבוכים גבוה במיוחד. פיצול החיסונים למספר גדול יותר של ביקורים פירושו שבמשך פרקי זמן ארוכים יותר הילד עשוי להישאר ללא הגנה מלאה. הוא גם מחייב את ההורים להגיע למרפאה פעמים נוספות ומגדיל את הסיכון שחלק מהמנות יידחו או כלל לא יינתנו. מחקרים בארצות הברית מצאו כי דווקא שימוש בחיסונים משולבים מגדיל את הסיכוי שילדים ישלימו את סדרת החיסונים המומלצת עד גיל שנתיים.
ברקע לצו ניצבת שוב אחת הטענות השנויות ביותר במחלוקת בתחום בריאות הציבור. במהלך החתימה חזר טראמפ וקשר בין העלייה במספר האבחונים של אוטיזם לבין חיסונים, והעלה אפשרות שמספר החיסונים או תזמון מתן החיסונים עשויים להיות גורם. קנדי אמר כי משרד הבריאות ממשיך לחקור את "הגורמים הבסיסיים והביולוגיה של האוטיזם". אלא שהממשל לא הציג מחקר חדש שמצביע על קשר בין חיסונים לאוטיזם, וכאשר נשאל הבית הלבן על הבסיס המדעי להחלטה לפצל את חיסון ה-MMR, הוא לא הציג מחקרים התומכים בכך.
הקונצנזוס המדעי בנושא חד במיוחד. בסוף 2025 פרסם ארגון הבריאות העולמי סקירה עדכנית של המחקר על חיסונים ואוטיזם, שכללה 31 מחקרים ראשוניים ממדינות שונות וכן מטא-אנליזות של מחקרים קודמים. ועדת המומחים של WHO קבעה מחדש כי הראיות האיכותיות אינן מראות קשר סיבתי בין חיסונים לבין אוטיזם, לרבות חיסונים המכילים תימרוסל או אלומיניום. בכך חזר הארגון על מסקנות שאליהן הגיע כבר בבדיקות קודמות ב־2002, 2004 ו-2012.
גם האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים טוענת כי השאלה נבדקה באופן יוצא דופן בהיקפה. נשיא האקדמיה, ד"ר אנדרו רסין, אמר בעקבות הצו כי יותר מ-40 מחקרים שתוכננו היטב, בשבע מדינות ובהשתתפות מצטברת של יותר מחמישה מיליון ילדים, בדקו את האפשרות לקשר בין חיסונים לאוטיזם ולא מצאו קשר כזה. האקדמיה ממשיכה להמליץ ב-2026 על חיסונים שגרתיים נגד 18 מחלות, והמלצותיה זכו לתמיכה של ארגונים רפואיים מרכזיים בארצות הברית.
המיתוס על הקשר בין MMR לאוטיזם החל להתפשט בעקבות מאמר שפורסם ב-1998 בכתב העת הרפואי לאנסט. המחקר, שהובל על ידי הרופא הבריטי אנדרו ווייקפילד, עסק במספר קטן של ילדים והעלה חשד לקשר בין החיסון לבין אוטיזם. בהמשך נחשפו כשלים חמורים ומניפולציות במחקר, המאמר נמשך מכתב העת ו-ווייקפילד איבד את רישיונו לעסוק ברפואה. מאז נערכו מחקרים גדולים בהרבה שלא מצאו קשר בין החיסון לאוטיזם, אך הטענה המשיכה להתקיים בשיח הציבורי.
גם העלייה המתועדת במספר המאובחנים על הרצף האוטיסטי אינה נחשבת בעיני החוקרים להוכחה לגורם סביבתי יחיד. בין היתר, הרחבת ההגדרות האבחוניות, העלייה במודעות, איתור מוקדם ומדויק יותר ושינויים באופן שבו נאספים הנתונים תרמו לעלייה במספר האבחנות. במקביל נמשכים מחקרים על תרומתם של גורמים גנטיים וסביבתיים שונים להתפתחות אוטיזם. כחלק מטענותיו החוזרות ונשנות של הנשיא טראמפ בנושא, בידיעה שעלתה בנושא בשנה שעברה ב-ynet, מומחים ישראלים הסבירו כי העלייה בשיעור האבחונים אינה משתקפת בירידה בקרב אוכלוסיות לא מחוסנות, כפי שהיה צפוי אילו החיסונים היו גורם מרכזי לתופעה.
מאיגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה לצו: "השינוי בהמלצות חיסוני השגרה על ידי הנשיא טראמפ אינו מבוסס על ראיות מדעיות. פגיעה בחיסוני השגרה בילדות מסכנת את בריאות הציבור. לא רק בארצות הברית, גם במדינות אחרות, כולל ישראל. נפעל לשמור על בריאות הציבור בישראל מפני פוליטיזציה וגישות אנטי-מדעיות".
התפרצות חצבת קשה - וגם מכשולים
העיתוי של המהלך מדאיג במיוחד את מומחי בריאות הציבור. ארצות הברית מתמודדת עם התפרצות החצבת הקשה ביותר זה יותר משלושה עשורים. בסוף יולי דיווחה האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים על יותר מ-2,300 מקרי חצבת מתחילת 2026. במקביל, שיעור ילדי גן שקיבלו MMR ירד ל-92.5% בשנת הלימודים 2025-2024, לעומת כ-95% לפני מגפת הקורונה. חצבת היא אחת המחלות המדבקות ביותר המוכרות, ובקהילות שבהן שיעור ההתחסנות נמוך מ-95% גדל משמעותית הסיכון להתפרצויות. ארצות הברית אף נמצאת בסכנה לאבד את מעמדה כמדינה שבה החצבת מוגדרת כמחלה שהודברה.
לצו יש גם ממד משפטי ופוליטי שחורג מהמרפאות. החוקים המחייבים חיסונים כתנאי ללימודים בבתי ספר נקבעים בארצות הברית ברמת המדינות ולא בידי הנשיא. טראמפ אינו יכול לבטל אותם בצו נשיאותי, אך הוא הורה למשרד המשפטים לבחון מאבקים משפטיים נגד חוקים שלדעת הממשל פוגעים בזכויות הורים, בחופש דת או באפשרות לקבל פטור מחיסון. הבית הלבן אף קורא למדינות לשקול להתאים את חוקיהן למדיניות החדשה. במקביל נמסר כי הגישה לחיסונים הקיימים, בין היתר באמצעות התוכנית הפדרלית Vaccines for Children לילדים ממשפחות שאינן יכולות לממן אותם, אמורה להישמר.
המשמעות הרחבה יותר של המהלך עשויה להיות פיצול חסר תקדים בין הממשל הפדרלי לבין חלקים גדולים מהממסד הרפואי בארצות הברית. במשך שנים לוח החיסונים של ה-CDC שימש בסיס כמעט אחיד לרופאים, בתי ספר, חברות ביטוח ומדינות. כעת האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים כבר מפרסמת לוח משלה, בתי משפט בולמים חלק מהשינויים של הממשל, והנשיא עצמו מציג המלצות שאינן תואמות את אלה של ארגוני הרפואה המרכזיים. גם אם חלק מהצעדים החדשים ייתקעו בבתי המשפט או בוועדות המקצועיות, מומחים חוששים שעצם הסתירות בין הגופים יעמיקו את הבלבול ואת חוסר האמון בקרב הורים, דווקא בשעה שבה שיעורי ההתחסנות יורדים ומחלות שנחשבו במשך שנים לנשלטות חוזרות להתפשט.








