המעבר לאנרגיה נקייה הוא אחד הנושאים המרכזיים שיעלו על שולחן הדיונים בוועידת האקלים של האו"ם, שנפתחת היום (ב') ותימשך עד ל-20 בנובמבר בעיר אנטליה, השוכנת לחופי הים התיכון בטורקיה. עם זאת, נראה כי במרחק של מאות קילומטרים מערבה משם, כריית הפחם המואצת באה על חשבון רווחתם של הכפריים, שסובלים וזועקים לעזרה.
נג'לה אישיק, נבחרת ציבור ופעילה סביבתית המייצגת את הקהילה שלה, אמרה כי על ראשי הממשלות, השגרירים ונציגי האו"ם להרחיק אל הכפר איקיזקוי (Ikizkoy), הסמוך ליער אקבלן (Akbelen), במחוז מולה (Muğla) שבדרום-מערב טורקיה, ולראות במו עיניהם את השפעת כריית הפחם על הטבע ועל חיי התושבים.
תושבי הכפר, המוחים זה שנים נגד כריית הפחם, ספגו קנסות ואף נעצרו בעקבות מחאותיהם. "כל ראשי המדינות והנציגים המשתתפים בוועידה צריכים לבוא לכאן", דרשה אישיק. ביתה בכפר איקיזקוי נמצא במרחק של מאות מטרים בלבד ממכרה פחם חום (ליגניט), שהתקרב אליו בהדרגה לאורך עשרות שנים של התרחבות פעילות הכרייה.
פחם חום הוא סוג הפחם הנחות ביותר מבחינת איכותו, ולכן שריפתו פולטת כמויות גדולות יותר של פחמן דו-חמצני בהשוואה לסוגי פחם בעלי צפיפות אנרגטית גבוהה יותר. אחת המטרות הבולטות של ועידת האקלים הנוכחית (COP31) היא גיבוש יעד וולונטרי להרחבת השימוש בחשמל, הצעה שהעלתה טורקיה כמארחת הוועידה. אולם, כל עוד החשמל אינו מיוצר ממקורות דלי פחמן, המעבר אליו לא יצליח לצמצם את פליטות גזי החממה – מה שתורם להתחממות כדור הארץ.
תחנת הכוח הפחמית סמוך לכפר איקיזקוי
(צילום: Dilara Senkaya/Reuters)
הכוחות המשטרתיים-צבאיים בטורקיה חוסמים את תושבי הכפרים, שמוחים על הזיהום והפגיעה הסביבתיים
אשתקד, היה הפחם מקור החשמל הגדול ביותר בטורקיה, וסיפק 34% מתפוקת החשמל במדינה. בכך הפכה טורקיה ליצרנית החשמל הגדולה ביותר באירופה באמצעות תחנות כוח פחמיות, לפי נתוני מכון המחקר בתחום האנרגיה Ember. המכרות באזור יער אקבלן מספקים פחם לתחנות כוח המייצרות מעט יותר מ-2% מתפוקת החשמל של טורקיה, לפי נתוני אתר האינטרנט של החברה המפעילה אותן. כאמור, תושבי הכפרים ופעילי סביבה, המתנגדים נחרצות להרחבת כריית הפחם החום, טוענים כי הפעילות הובילה להרס יערות ומסכנת מטעי זיתים, שטחים חקלאיים וקהילות שלמות.
המאבק נגד כריית הפחם גבה מחיר אישי כבד. בתה של אישיק, אסרה (26), שהתה 42 ימים במעצר לפני משפט לאחר שהשתתפה במחאה נגד התוכנית להפקיע קרקעות לצורך הרחבת הכרייה. בחודש יולי גזר עליה בית המשפט עונש של שנתיים מאסר בגין התנגדות לעובדי ציבור בעת מילוי תפקידם. היא שוחררה, וממתינה להכרעה בערעור שהגישה. "העונש הזה לא נועד להעניש רק אותי. זה היה ניסיון להעניש את כל מי שמעז לעמוד על זכויותיו ולהגן על אדמתו ועל הכפר שלו במדינה הזאת", אמרה אישיק הצעירה. אמה, מפגינה זה שנים נגד הרחבת פעילות כריית הפחם באזור הכפר. "במשך 40 שנים אנחנו חיים כשאיום כריית הפחם נושף בעורפנו – אי אפשר לחיות ככה יותר", הוסיפה אישיק.
העימותים שפרצו בעת מחאת פעילי סביבה כנגד להגן על בירוא יער אקבלן בטורקיה
( צילום: Murat Kocabas/SOPA Images/ZUMA Press Wire/Reuters)
אסרה אישיק
(צילום: Dilara Senkaya/Reuters)
הפחם המופק במכרות מספק דלק לתחנות הכוח הסמוכות, המופעלות בידי חברת Yenikoy-Kemerkoy Energy, מיזם משותף שבו שותפות החברות Limak ו-IC İçtaş. בפגישה עם כלי תקשורת זרים, אמר שר האנרגיה הטורקי, אלפרסלאן ביירקטאר, כי טורקיה פועלת לקידום מעבר צודק לאנרגיה נקייה, אך הדגיש כי מדובר במשימה מורכבת, משום שמכרות הפחם מעסיקים אלפי עובדים. לדבריו, אנרגיה גרעינית היא החלופה המעשית ביותר, ואנקרה שואפת להגיע לקיבולת ייצור של 10 גיגה-ואט מאנרגיה גרעינית עד שנת 2040 (היקף זה יהיה דומה בקירוב לתפוקת החשמל הנוכחית של תחנות הכוח הפחמיות במדינה).
נג'לה אישיק וחסן יורולמאז
(צילום: Dilara Senkaya/Reuters)
עשן מיתמר מאחת מתחנות הכוח הסמוכות לאתר כריית הפחם בטורקיה
(צילום: Ozan Kose/AFP)
השילוט בטורקיה לקראת ועידת האקלים של האו"ם, שתיערך באנטליה בין התאריכים 9-20 בנובמבר
(צילום: Göksel Yapar/AFP)
ארגוני זכויות אדם הביעו חשש מההגבלות המוטלות בטורקיה על חופש ההפגנה. בין היתר, הם מצביעים על איסורים גורפים על קיום הפגנות, מעצרים המוניים ושימוש בלתי מידתי, לטענתם, בכוח מצד כוחות הביטחון. בדוח שפרסם באוקטובר, קבע ארגון Human Rights Watch כי הרשויות בטורקיה עצרו והעמידו לדין באופן שרירותי פעילי סביבה באזור אקבלן ובאזורים נוספים במדינה. לפי הדוח, כוחות הביטחון פיזרו בכוח הפגנות לא אלימות, בעוד שמפגינים, עורכי דין ועיתונאים התמודדו עם אישומים כגון התקהלות בלתי חוקית, הפרעה לעובדי ציבור, הסגת גבול והפצת מידע כוזב. "בעוד טורקיה נערכת לארח את ועידת האקלים השנתית של האו"ם, הדיכוי הסביבתי במדינה הוא תזכורת בולטת לחוסר הסובלנות שלה כלפי ביקורת והתנגדות", אמרה דניז באיראם, חוקרת לענייני אירופה ומרכז אסיה בארגון Human Rights Watch, בעוד שגורמים ממשלתיים טוענים כי המשטרה מתערבת כאשר הפגנות אינן חוקיות או כאשר הן מאיימות על הסדר הציבורי.
העימות סביב אזור אקבלן החריף בשנת 2023, כאשר עבודות כריתת העצים חודשו. "ספגנו זרנוקי מים, ריסוס של גז פלפל, מעצרים – הכול", סיפרה אישיק. "לאחר מכן, מכיוון שלא ויתרנו על האזור הזה ועל הכפר שלנו, הוטלו עלינו קנסות, ושנה לאחר מכן נפתחו נגדנו הליכים משפטיים". חסן יורולמאז, תושב כפרי נוסף שסובל מהשלכות הכרייה ומהפיזור האלים של המחאות מצד המשטר, סיפר כי המפגינים צעדו בניסיון למנוע את כריתת עצי האורן, אך חיילים חסמו את דרכם. "הם ריססו גז פלפל על נשים וגברים, צעירים ומבוגרים", אמר יורולמאז. "למרות זאת, המשכנו במאבק. הייתי בחזית, והם לקחו אותי משם ועצרו אותי".
