במחקר בין-לאומי, בהשתתפות חוקרי אוניברסיטת חיפה, שפורסם בכתב העת Proceedings of the Royal Society B, נמצא כי כלבים מקשרים באופן ספונטני בין צלילים לצורות, בדומה לבני האדם. במחקר נמצא כי כאשר הכלבים שמעו את הצליל "בובה" (Bouba), הם הביטו זמן ממושך יותר בצורה מעוגלת ואילו כאשר שמעו את הצליל "קיקי" (Kiki), הם הביטו זמן ממושך יותר בצורה בעלת קצוות מחודדים.
"הממצא מלמד שהקשר בין מה שאנחנו שומעים ובין מה שאנחנו רואים אינו בהכרח תוצאה של למידת שפה", הסביר ד"ר טדי לזבניק, מהחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה ומהמחלקה למחשוב באוניברסיטת יונשופינג בשבדיה, שנמנה עם צוות המחקר. "העובדה שגם כלבים מפגינים התאמה כזאת מחזקת את האפשרות שמדובר במנגנון תפיסתי בסיסי המשותף למינים שונים של בעלי חיים ועשוי לסייע להם לפרש מידע מהסביבה".
הסבר על "אפקט בובה-קיקי" בקרב כלבים
(צילום: ד"ר טדי לזבניק)
התופעה, המכונה "אפקט בובה-קיקי", מוכרת ממחקרים שבהם בני אדם התבקשו להתאים בין מילים חסרות משמעות לצורות שונות. במחקרים שנערכו בעבר נמצא כי אנשים מרקעים לשוניים ותרבותיים שונים נוטים לבצע התאמות דומות, ולאחרונה נמצאה תופעה זו גם בקרב אפרוחים בני שלושה ימים. לעומת זאת, במחקרים שנערכו בקרב קופי אדם לא זוהתה התאמה דומה, ולכן השאלה עד כמה התופעה נפוצה בעולם החי נותרה פתוחה.
במחקר הנוכחי, בדקו ד"ר לזבניק ועמיתותיו למחקר מאוניברסיטת פארמה ומאוניברסיטת פדובה באיטליה, האם גם כלבים בוגרים מקשרים באופן ספונטני בין צלילים לצורות, ומה עשויה יכולת זו ללמד על האופן שבו בעלי חיים משלבים מידע שמיעתי וחזותי. במחקר נבדקו 70 כלבים בוגרים בשני ניסויים.
הכלב ג'ק מקשר בין צלילים לצורות
(צילום: Eleonora Biffi)
בניסוי הראשון הוצבו 51 כלבים עם בעליהם מול שני מסכים, שעל אחד מהם הופיעה צורה מעוגלת ועל השני צורה מחודדת. במקביל, הושמע לסירוגין אחד משני הצלילים, "בובה" או "קיקי". כל כלב נבדק בארבעה סבבים שארכו 30 שניות, במהלכם הוחלפו הצלילים ומיקום הצורות. במהלך 20 השניות הראשונות נבדק לאיזו צורה מפנה הכלב את מבטו, ולאחר מכן הוא הורשה להתקרב למסכים ולחקור אותם במשך 10 שניות.
לצורך ניתוח התנהגות הכלבים פותח מודל בינה מלאכותית, שזיהה את כיוון הראש שלהם בצילומי וידאו ואפשר למדוד את משך הזמן שבו הביטו בכל אחד מהמסכים. כדי לבדוק אם בעלי הכלבים השפיעו על התנהגותם באמצעות רמזים בלתי מכוונים, נערך ניסוי נוסף בהשתתפות 19 כלבים. בניסוי זה חבשו בעליהם אוזניות שבהן הושמעה מוזיקת רוק, כך שלא יכלו לשמוע את הצלילים שהושמעו לכלבים.
"אפקט בובה-קיקי" בקרב אחד הכלבים שהשתתפו במחקר
(צילום: Eleonora Biffi)
מבחן זיהוי צלילים וצורות שנערך לכלבה דורה
(צילום: Eleonora Biffi)
מתוצאות המחקר עולה כי קיימת התאמה מובהקת בין הצלילים ששמעו הכלבים ובין הצורות שאליהן הפנו את מבטם. התאמה זו נמצאה בשני הניסויים, גם כאשר בעלי הכלבים לא יכלו לשמוע את הצלילים. ממצא זה מחזק את האפשרות שההתאמה אינה נובעת מרמזים בלתי מכוונים של בעליהם. עוד נמצא במחקר, כי בניסוי הראשון נטו הכלבים לחקור את הצורה המחודדת בתדירות גבוהה יותר ולמשך זמן ממושך יותר כאשר שמעו את הצליל "קיקי", ואולם השפעה זו לא נמצאה בניסוי השני.
"השאלה כעת היא כיצד מתפתחת היכולת הזאת ומה משפיע עליה", סיכם ד"ר לזבניק. "כלבים ובני אדם חיים זה לצד זה במשך אלפי שנים, אך עדיין איננו יודעים אם ההיסטוריה המשותפת הזאת תרמה לדמיון באופן שבו הם מעבדים מידע. חשוב גם לבדוק האם הקשרים בין צלילים לצורות מסייעים לכלבים להבין דיבור אנושי וללמוד מילים ופקודות. אלה שאלות שהמחקר הנוכחי פותח אפשרות לבחון בעתיד".
