כ-100 דונם ממטעי הקיווי של קיבוץ מלכיה, הנמצאים כ-250 מטרים בלבד מגבול, לבנון נשרפו לחלוטין במהלך המלחמה וכ-400 דונם עצי פרי נעקרו בשל נזקי פגיעות ישירות, תנועת כוחות צבא והזנחה. למרות ההרס ועבודות השיקום שעוד בעיצומן, מרכז המטע עמית כהן עומד בין העצים ששרדו ופתח את עונת הקטיף החדשה באופטימיות ובתקווה לשנים של פריחה.
יבול הפרי השעיר, שהופך ליותר ויותר אהוד בישראל, הולך וגדל בכל שנה, וזו כבר סיבה לאופטימיות זהירה. מגדלי הקיווי צפויים לקטוף כ-12 אלף טונות של פרי בשבועות הקרובים - עלייה של 20 אחוזים מהשנה שעברה.
למרות המלחמה, עלייה בכמות הקיווי. עמית כהן וירון בלחסן במטע קיווי
למרות המלחמה, עלייה בכמות הקיווי. עמית כהן וירון בלחסן במטע קיווי
למרות המלחמה, עלייה בכמות הקיווי. עמית כהן וירון בלחסן במטע קיווי
(צילום: אביהו שפירא)
בערב המלחמה המטע של קיבוץ מלכיה היה גדול פי 3 וכיום נותרו לקיבוץ 170 דונם מניבים בלבד. אבל כהן נוטע לשנים ולא מאבד תקווה: "התחלנו לטפל במטע ולנטוע מחדש עצים רק בשנה שעברה. הישראלים מאוד אוהבים את הקיווי, זה גידול מושלם והביקוש אליו רק עולה".
העבודה הסיזיפית של החקלאים בקו העימות, שהמשיכו לטפל במטעים גם בזמן הלחימה וניסו לקטוף ככל שיכלו, כדי להגן על ביטחון המזון, נושאת כעת פרי. קטיף הקיווי בגליל ובגולן, שיצא לדרך בימים אלה, יימשך עד החודש הבא. ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, לא מסתיר את התרגשותו על כך שלמרות שינויי מזג האוויר ונזקי המלחמה - היבול הארצי שובר שיאים. "בשנים האחרונות חל גידול בשטחי מטעי הקיווי, וכיום הם פרוסים על כ-3,700 דונם, שממוקמים בעיקר בגליל העליון, בגליל המערבי וברמת הגולן", אמר בלחסן.
ירון בלחסן ועמית כהן עם פרי שנקטף
ירון בלחסן ועמית כהן עם פרי שנקטף
ירון בלחסן ועמית כהן עם פרי שנקטף
(צילום: אביהו שפירא)
בזמן שבמלכיה משקמים את החלקות שנפגעו, מפת הגידול של הקיווי בישראל ממשיכה להתרחב מזרחה, הרחק מגדר הגבול, ומספקת אופק תעסוקתי וחקלאי חדש, במיוחד באזור הגולן.
הפרי, שמיועד כולו לשוק המקומי, ימשיך להיות זמין על המדפים חודשים ארוכים. לדברי בלחסן, "ניתן יהיה למצוא את הקיווי בשווקים גם עד תחילת הקיץ, הודות למחקר ופיתוח להארכת חיי מדף ארוכים במיוחד, המאפשרים את שיווק הפרי לאורך מספר חודשים, תוך שמירה על איכותו, מרקמו וטעמו, עד שלושה שבועות, גם במקרר הביתי".
איכות הקיווי הישראלי הינה בין הגבוהות בעולם, מפני שבישראל קיים שילוב של תנאי אקלים אידיאליים, והיכולת להאריך את משך זמן הגידול של הקיווי מבלי לפגוע באיכותו.
קיווי
קיווי
קיווי
(צילום: Shutterstock)
הקיווי, שהגיע לישראל מניו זילנד בשנת 1974, נחשב לפצצת בריאות שזוכה לביקוש שיא לקראת החורף. יודעי עניין אף אוכלים אותו שלם, על קליפתו המלאה בערכים גבוהים של ויטמינים, אשלגן ומינרלים. "הקיווי הינו מבין הפירות העשירים ביותר בנוגדי חמצון ובכמות של ויטמין C המומלצת לאדם לצריכה בכל יום", אומר בלחסן. הוא מעמיד את הפרי הירוק, בלי טיפת התנצלות, בתחרות בריאה מול אחיו פרי ההדר הכתום. "בקיווי אחד יש כ-100 מ"ג ויטמין C, כמות הגדולה פי שלוש מאשר יש בתפוז", הוא מעיד בפה מלא, בקיווי כמובן.