להקות של כלבי פרא חוצות את הגבול הפרוץ מלבנון וחודרות ליישובי הצפון, ובמקביל מספר מקרי הכלבת בישראל שובר שיאים. אלא שדווקא הכלי המרכזי למניעת התפשטות המחלה - שיתוף הפעולה בין השירותים הווטרינריים בצפון לצה"ל - הופסק לחלוטין בתחילת 2026 בשל קיצוצים במערכת הביטחון. מאז נעצרו פעולות ההסברה, הלכידה והטיפול בבעלי חיים משוטטים שמגיעים לבסיסים ולמוצבים, בטענה ל"היעדר תקציב". למרות התרעות חוזרות ונשנות, הפרצות בגדר הגבול עם לבנון לא נאטמו, וחיות הבר ממשיכות להעביר את הנגיף המסוכן לשטח ישראל. "הסכר נפרץ לחלוטין, התופעה רחבה ורק אסון חלילה יעיר את הרשויות", מזהירים גורמי וטרינריה ובריאות הציבור בגליל.
מאות כלבים נגועים בכלבת פלשו לישראל מלבנון
בשירות הווטרינרי האזורי מתמודדים עם מציאות מורכבת לאורך גדר המערכת עם לבנון. להקות של כלבי פרא כנעניים, שאינם ניתנים לביות ואינם מתקרבים לבני אדם, חוצות כמעט באין מפריע את הגבול דרך הפרצות בגדר, בעיקר מכיוון לבנון. הכלבים נכנסים ישירות ליישובים ולקיבוצים, בהם משגב עם, מנרה, יפתח ואביבים, בחיפוש אחר מזון.
עד כה לא ידוע על מקרים של תקיפת בני אדם, אך בפיקוח הווטרינרי חוששים כי "זה גם יקרה בסופו של דבר". הדרך היחידה העומדת לרשות אנשי הפיקוח כדי לנסות לעצור את השטף היא ללכוד את הכלבים באמצעות ירי חצי הרדמה ממרחק. מדובר בפעולה מורכבת, שמוגבלת לשעות מסוימות ביישובים מאוכלסים.
נתוני התפרצות הכלבת בישראל ממחישים את היקף האיום, שמגיע בעיקר מעבר לגבולות המדינה ומשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. מתחילת השנה נרשמו בישראל 118 מקרי כלבת, כ-40 מהם בצפון הארץ. מדובר בעלייה של 14% לעומת 2025 ובמספר כפול מזה שנרשם ב-2024. זהו גם מספר מקרי הכלבת המדווחים הגדול ביותר מאז קום המדינה.
לפני כשבוע מת ילד בן 5 מהכפר הפלסטיני קפין, הסמוך לחריש, לאחר שננשך על ידי כלב חולה כלבת. ב-2025 מתו שני בני אדם נוספים מהמחלה חשוכת המרפא.
במשך שנים פעל הסכם בין הווטרינרים בצפון למשרד הביטחון, שאפשר מתן טיפול מקצועי בתוך המוצבים, לכידת כלבים והסברה לחיילים, בניסיון למנוע את התפשטות המחלה. אלא שמתחילת השנה, בשל קיצוצים במשרד הביטחון, הפעילות הופסקה.
גורמים בצבא מודים כי קיימת בעיה חמורה בגבולות, וכי הפעולות הנעשות כיום אינן מספקות מענה מיטבי ואינן מצליחות למנוע את חדירת חיות הבר לישראל. בצה"ל מבינים את הצורך בחידוש שיתוף הפעולה עם הרשויות הווטרינריות ואף מעוניינים בכך, אך הודו בפני הרשויות כי "אין לצבא כסף לשלם" כדי לאפשר לצוותים הווטרינריים לחזור למוצבים. הסכום הנדרש מוערך בפחות מ-300 אלף שקל בשנה.
החשיבות של הפעילות הווטרינרית במוצבים חורגת מעבר ללכידת בעלי החיים. "בסוף החיילים רואים אותנו ויודעים שיש כתובת ומענה ולא מרגישים צורך 'להציל' כלבים ולאסוף אותם כי הם קוראים לנו", הסביר ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet גורם בתחום מהגליל המזרחי. "החיילים יודעים שיש מי שנותן את המענה לכלבים והם לא צריכים להאכיל אותם ולטפל בהם".
כלבים משוטטים בצפון
ההנחיות בצה"ל אוסרות לחלוטין על גידול, האכלה או מגע עם בעלי חיים משוטטים בבסיסים ובמוצבים, ואף מעבר לגבול. בפועל, חיילים רבים מרחמים על הכלבים, אוספים גורים לבסיסים, ולעיתים אף לוקחים אותם לאימוץ ומעבירים אותם למקומות שונים ברחבי הארץ. הכלבים עשויים להיראות בריאים בשלב הראשון, אך עלולים לשאת את הנגיף, שמתפרץ כעבור ימים. כך קרה השנה, כשכלבים נגועים הגיעו מהגזרות השונות לערים כמו רעננה ורמת גן.
הכתובת למחדל הונחה על שולחן הממשלה כבר בשנה שעברה. באוקטובר 2025 שלחו ראשי הרשויות באשכול גליל מזרחי מכתב דחוף לשר הביטחון ישראל כ"ץ, לשר החקלאות אבי דיכטר ולאלוף פיקוד הצפון רפי מילוא, בדרישה לנקוט צעדים למניעת התפשטות הכלבת בגליל המזרחי.
במכתב התריעו ראשי הרשויות כי בעלי החיים חוצים את הגבול דרך הפרצות בגדר, וכי גם חיילים המביאים לבסיסים גורים שמצאו בשטח עלולים להכניס לישראל את הנגיף הקטלני מבלי לדעת. הם דרשו לאטום את הפרצות בגבול, לפזר פיתיונות חיסון, לדלל את אוכלוסיית התנים ולגדר יישובים קטנים. המכתב, שבו נדרשה גם הכרזה על מצב חירום לאומי, לא זכה למענה עד כה.
במשרד החקלאות אומרים כי במהלך השנה האחרונה הכפילו את כמות החיסונים האורליים נגד כלבת שפוזרו בקרבת הגבול, אך מודים כי הם מספקים מענה לחיות בר בלבד ולא לכלבים משוטטים. ד"ר סרחיו דולב, ממלא מקום מנהל השירותים הווטרינריים, מציין כי באזור הגליל והגולן דווקא נרשמה השנה ירידה קלה במספר אירועי הכלבת המתועדים. מנגד, באזור השומרון נרשמה עלייה חדה: משבעה מקרים בשנה שעברה ל-39 מקרי כלבת מתחילת 2026, רובם בקרב כלבים. במשרד החקלאות העבירו כ-2.9 מיליון שקל לטיפול ולמתן מענה ייחודי להתפרצות המחלה בשומרון.
האחריות להתמודדות עם התפרצות הכלבת מתחלקת בין רשות הטבע והגנים, האחראית על פיזור פיתיונות החיסון, צה"ל ומשרד הביטחון, משרד החקלאות והרשויות המקומיות.
"אנחנו בעיקר 'מכבים שריפות' ומטפלים באירוע בפלסטר", תיאר בתסכול גורם במערך הווטרינריה בגליל העליון. הוא קורא להתגייסות לאומית: "המענה שאנחנו יכולים לתת הוא מצומצם ולא תואם את היקף התופעה. אי אפשר למגר את זה בלי שיתוף פעולה של צה"ל ותקציבים שמופנים לכך. עד שלא יהיה אסון חס וחלילה עם מוות של אדם, לא משנה אם מתקיפת תן נגוע בכלבת או שהכלב שלו חלה והדביק אותו - רק אז אולי יתעוררו כל הגופים".
כלבים משוטטים בצפון
בינתיים, לנוכח התפשטות המחלה והופעת להקות כלבי הפרא, באשכול גליל מזרחי צפויים לצאת בימים הקרובים בקמפיין הסברה אזורי. הקמפיין יקרא לבעלי הכלבים באזור להגביר ערנות, להקפיד על חיסוני כלבת, לטייל עם בעלי החיים כשהם קשורים ולמנוע מהם לשוטט בחופשיות.
"העלייה במקרי הכלבת במרחב הגליל והגולן היא נורת אזהרה המחייבת פעולה נחושה ומתואמת", אומר יהודה דואה, ראש מועצת קצרין והרשות המובילה את תחום הווטרינריה באשכול. לדבריו, "המציאות הביטחונית בגבול הצפון והפרצות בגדר מאפשרות מעבר של בעלי חיים משטחי האויב אל שטח ישראל, ומייצרות סיכון ממשי לבריאות הציבור ולבעלי החיים. לצד הפעילות החשובה של השירותים הווטרינריים לבלימת התפשטות המחלה, נדרש גם טיפול שורש ברמה הלאומית, ובראשו מתן מענה לפרצות בגדר הגבול. אנו מצפים מכלל הגורמים האחראים להתגייס לנושא ולפעול יחד, ונמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לשמור על בריאותם וביטחונם של תושבי האזור ובעלי החיים".
ד"ר עמאר חליאל, ממלא מקום מנהל השירות הווטרינרי באשכול גליל מזרחי, הוסיף: "היקף מקרי הכלבת שאנו פוגשים בשנת 2026 מדגיש את מורכבות האתגר ואת הצורך בשינוי גישה בהתמודדות עמו. מדובר בתופעה שחוצה גבולות ויישובים ומשפיעה על חיות הבר, חיות המשק וחיות המחמד, ולכן מחייבת הסתכלות אזורית רחבה ולא רק תגובה למקרים שמתגלים בשטח. לצד הטיפול השוטף באירועים, יש לפעול למניעת מוקדי התפשטות, לצמצם מקורות מזון זמינים לחיות הבר, להרחיב את פעולות החיסון ולחזק את המערך למניעת חדירת בעלי חיים ליישובים. רק באמצעות תוכנית סדורה, משאבים מתאימים ושיתוף פעולה בין כלל הגורמים נוכל לצמצם את ממדי התופעה ולשמור על בריאות התושבים ובעלי החיים במרחב".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה״ל פועל לשיקום פרצות בגדר בגבול בצפון, שנגרמות בין היתר משימוש בשערים, נזקי המלחמה ואף מנזקי מזג אוויר. מדובר במאמץ מתמשך שנבדק ומטופל כל העת. בנוסף, צה״ל פועל לטיפול בנושא הכלבים המשוטטים, במוצבים במרחב הביטחוני שבדרום לבנון ובמוצבים ובבסיסים שבמרחב הגבול, לרבות החלפת והגבהת מכולות האשפה, הסדרת הגדרות במרחב ושמירה שוטפת על נקיון הבסיסים".
עוד נמסר מדובר צה"ל: "באשר לטענות על מגע והאכלה של חיילים עם כלבים, בצה״ל קיימת פקודה האוסרת על חיילים ליזום מגע עם בעלי חיים מטעמי בריאות וביטחונם האישי. אכיפת הפקודה מתבצעת על-ידי המפקדים בשטח. נדגיש כי כלבים משוטטים אשר נמצאים בשטח הארץ הינם באחריות ובטיפול של משרד החקלאות והרשויות המקומיות. בנוסף, צה״ל נוקט בגישה של אחריות מרחיבה ופועל באופן יזום, בהתאם לפקודת המטכ״ל על מנת לסייע בטיפול בסוגיה ולקדם פתרונות".
יש להדגיש כי בדובר צה"ל התעלמו מהתייחסות ספציפית לביטול הסכמי שיתופי הפעולה.
