הגירית המצויה היא אחת מחיות הבר המסתוריות ביותר בישראל, ולמרות נוכחותה הרחבה והמראה החביב שלה, רובנו כמעט שלא נזכה לראותה פנים אל פנים בטבע. כדי לפזר מעט מהמסתורין האופף את חייה החמקמקים, שוחחנו עם ד"ר אמיר ארנון, זואולוג ואחראי ממשק ושימור חיות בר ברמת הנדיב, ששיתף אותנו בתגליות מפתיעות על הגירית המצויה.
איפה חיות הגיריות המצויות, ומהו מצבן בארץ ובעולם?
"גיריות מצויות חיות כיום ברוב חלקי הארץ. בשנים האחרונות הן התפשטו לאזורים חדשים כמו המדבר, ויש כבר עדויות ותצפיות לגיריות מצויות אפילו באזור אילת והערבה. בעולם, הגירית המצויה נפוצה באירופה ובאזורים נרחבים באסיה. למרות שהן נפוצות באופן יחסי, נדיר למדי לפגוש אותן בטבע. הן חיות בתוך מאורות שהן חופרות ונעות בשטח לבד או בזוגות. בכלליות הצפיפות שלהן בשטח נמוכה יחסית".
יש קשר בין הגירית המצויה לגירית הדבש?
"אומנם בעברית שני בעלי החיים נקראים גירית, אבל למעשה הן שייכות לסוגים שונים במשפחת הסמוריים שאליה משתייכים למשל גם הדלק, הלוטרה והחמוס. אזור התפוצה של גירית הדבש הוא באפריקה, במזרח התיכון ובדרום-מזרח אסיה, בעוד הגירית המצויה נפוצה בעיקר באירופה ובאזורים נרחבים באסיה".
מה הגירית אוכלת?
"הגיריות המצויות הן אוכלות-כול. לצד תולעים, חרקים ופרוקי רגליים שונים, הן גם אוהבות מאוד פירות. בסתיו, כשזמינות המזון בטבע הישראלי מועטה, הגיריות מחפשות באדמה קינים של צרעות, כולל הצרעה המזרחית המוכרת כדבור. הגיריות חושפות את הקינים בעזרת הטפרים החזקים והארוכים שלהן וניזונות מהזחלים ומהגלמיםשמספקים להן מקור עשיר לחלבון. הן מצליחות לטרוף גם קיפודים בעזרת הטפרים הללו – אף על פי שהרבה פעמים רואים גיריות פעילות ממש ליד קיפודים, למשל בזמן חיפוש אוכל, ושני המינים לא מתייחסים זה לזה".
מה מפתיע לדעת על הגירית המצויה?
"הן אוהבות מאוד לאכול זחלים וגלמים של זבליות (חיפושיות זבל). הזבליות חופרות מתחת לערמות גללים של פרות, שם הן קוברות חומר שהן לוקחות מהגללים, ומטילות ביצים שמתפתחות לזחלים ולחיפושיות בוגרות. התגלית הכי מפתיעה שנתקלנו בה במסגרת התצפיות שלנו ברמת הנדיב היא שהגיריות איכשהו יודעות מתחת לאילו ערמות גללים ספציפיות מסתתרים גלמים של זבליות, ורק את הערמות הללו הן הופכות כדי לחפש תחתן".
גירית מצויה, שתועדה במצלמות המעקב
(צילום: ד"ר אמיר ארנון, רמת הנדיב)
ד"ר אמיר ארנון בפארק
(צילום: באדיבות רמת הנדיב)
מה התפקיד של הגירית המצויה במערכת האקולוגית?
"באקולוגיה אנחנו לא מתייחסים לחיות בר כממלאות 'תפקיד' כלשהו במערכת האקולוגית. אנחנו מעדיפים להתייחס לתפקוד של אורגניזם כלשהו במערכת שבה הוא חי. מבחינה זו, הגיריות מווסתות אוכלוסיות של חרקים ושל פרוקי רגליים, מפיצות זרעים וחופרות מאורות שבעלי חיים אחרים משתמשים בהן לעיתים. מבחינת האדם, הגיריות נחשבות מזיק לחקלאות בגלל שהן פוגעות ביבולים ובמערכות השקיה. יחד עם זאת, הנזק שהן גורמות הרבה פחות משמעותי מזה של חזירי בר או של תנים, למשל".
איך בני האדם משפיעים עליהן?
"בלי להתכוון לכך, האדם מספק לגיריות מזון ומים במשך כל השנה, בעיקר באזורים חקלאיים. תנאים אלה אפשרו להן להרחיב את תחום התפוצה שלהן בארץ בצורה משמעותית. נוסף על כך, בשנים האחרונות מתרחבת התופעה של גיריות שחיות ושחופרות מאורות באזורים אורבניים – בחצרות ובין בתי מגורים. מנגד, לפעילות האדם יש גם השפעות מזיקות: פיתוח יתר בדמות בנייה בשטחים פתוחים, סלילת כבישים והפיכת שטחי טבע לשטחי חקלאות אינטנסיבית, משפיעים לרעה על הגיריות בגלל שהם גורעים משטחי המחיה שלהן ויוצרים קיטוע ובידוד בין אוכלוסיות שונות, ו[גורמים] כמובן לדריסה של גיריות בכבישים. ההתחממות הגלובלית עלולה גם היא לשבש את חיי הגיריות בתחומים רבים. שנות בצורת ואפילו טמפרטורות גבוהות עלולות להקשות מאוד על מציאת מזון ובמיוחד על גידול הגורים".
ד"ר אמיר ארנון
(צילום: באדיבות רמת הנדיב)
איך אתה חוקר את הגירית המצויה?
"אני משתמש בעיקר במצלמות שביל שאני מציב במרחב שסביב המאורה. בעבר רציתי לשלוח דגימות צואה של גיריות לאנליזות גנטיות כדי לאפיין את התזונה שלהן. הבעיה היא שלעומת צבי ישראלי, למשל, שתזונתו מבוססת בלעדית על צמחים, מזונן של הגיריות מגוון מאוד. כדי לכסות את המגוון הזה, האנליזה של כל דגימה צריכה לבדוק דנ"א מגוון מאוד כמו צמחים, חרקים, תולעים וחולייתנים, מה שהופך כל אנליזה ליקרה במיוחד מכיוון שיש צורך להשתמש בסמן גנטי שונה לכל סוג מזון".
מה אפשר לעשות כדי לשמור על הגירית המצויה?
"מאמצי השימור העיקריים של הגיריות, כמו של חיות בר וצמחים רבים בישראל, מבוססים על עצם השמירה על השטחים הפתוחים. באזורים שבהם יש כבישים, חשוב לאפשר לגיריות מעברים בטוחים כדי שיוכלו להסתובב במרחב בביטחון, לחפש מזון, טריטוריות חדשות ובני זוג".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
