עתירה נגד תוכנית המגדלים ביגאל אלון בתל אביב: בעלי הקרקעות שעליהן מתוכננת הכניסה לתחנת המטרו "השלום" טוענים כי הוחרגו מחלוקת זכויות הבנייה, בעוד בעלי המגרשים הסמוכים, ובהם עיריית תל אביב, נהנים מהשבחת ענק. על פי אומדני העותרים, פיצויי ירידת הערך וההפקעה עשויים להגיע לכ-82 מיליון שקל.
מדובר בתוכנית בנייה רחבת היקף בסמוך לתחנת המטרו המתוכננת, שעומדת במוקד עתירה מנהלית שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בעלי קרקעות ברחוב יגאל אלון 122-124 טוענים, כאמור, כי הוחרגו מתוכנית המעניקה זכויות בנייה נרחבות לבעלי המגרשים הסמוכים, אף שדווקא חלקותיהם מיועדות לשמש להקמת הכניסה לתחנת המטרו שעליה נשענת התוכנית.
העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ענת בירן, רון נבון ואופק קורן ממשרד ענת בירן - משרד עורכי דין, עוסקת בתוכנית "מרחב מעורב יגאל אלון" (תא/מק/5084), המשתרעת על כ-18.7 דונם ומאפשרת הקמת שני מגדלי מגורים בני עד 70 קומות ומגדל תעסוקה בן עד 60 קומות, לצד שטחי מסחר וציבור.
על פי אומדנים המובאים בעתירה, שווי המקרקעין בתחום התוכנית צפוי לעלות מכ-220 מיליון שקל במצב הנכנס לכ-1.6 מיליארד שקל במצב היוצא, בין היתר בזכות הקרבה לתחנת המטרו. לטענת העותרים, חרף הקשר הישיר בין התוכנית לתחנת המטרו, חלקותיהם הוחרגו מגבולות התוכנית וממתחם האיחוד והחלוקה. כך, בעוד בעלי המגרשים הסמוכים נהנים מההשבחה התכנונית, העותרים נדרשים לשאת בנטל ההפקעה מבלי להשתתף בחלוקת הזכויות.
עוד על פי העתירה, כ-602 מ"ר מחלקותיהם מיועדים להפקעה לצמיתות לצורך הקמת הכניסה לתחנה, וכ-301 מ"ר נוספים מיועדים לתפיסה ולהפקעה זמנית. לטענתם, השטח המיועד להפקעה זמנית צפוי להיוותר לאחר סיום העבודות כרצועת קרקע כלואה שלא ניתן לעשות בה שימוש ממשי.
בנוסף מציינים העותרים כי עיריית תל אביב-יפו עצמה מחזיקה בקרקע בתחום התוכנית וצפויה ליהנות מזכויות הבנייה המוענקות במסגרתה. על פי האומדנים המובאים בעתירה, שווי זכויותיה של העירייה צפוי לעלות מכ-44.5 מיליון שקל לכ-352 מיליון שקל. לטענת העותרים, מאחר שהכללת חלקותיהם במתחם האיחוד והחלוקה עשויה להשפיע על היקף הזכויות שיוקצו לעירייה, מתעורר קושי ביחס להחלטת הוועדה המקומית להותירם מחוץ לתוכנית.
"מי נהנה מההשבחה האדירה"
עו"ד ענת בירן, המייצגת את בעלי הקרקעות, מסרה: "המקרה הזה ממחיש את אחת השאלות החשובות ביותר שיעלו בשנים הקרובות סביב פיתוח המטרו – מי נהנה מההשבחה האדירה שהתשתית הציבורית מייצרת, ומי נדרש לשלם את המחיר. כאן מדובר בבעלי קרקעות שנדרשים לוותר על חלקים משמעותיים מהמקרקעין שלהם לטובת הקמת התחנה, בזמן שבעלי הקרקעות הסמוכים מקבלים זכויות בנייה נרחבות בזכות אותה תחנה. כאשר מתכננים מחדש מתחמים שלמים סביב המטרו, חייבים להבטיח חלוקה הוגנת של הזכויות והנטלים בין בעלי הקרקעות".
בעתירה נטען עוד כי בגרסתה המופקדת של התוכנית נכללה הוראה שהתירה חיבור תת-קרקעי בין מתחם המגדלים לתחנת המטרו, שתוכנן לעבור דרך חלקות העותרים, אך בהמשך בוטלה ההוראה. למרות זאת, בעלי הקרקעות לא קיבלו, לטענתם, הודעות אישיות על הפקדת התוכנית. כאשר הגישו התנגדות ובקשה להארכת מועד, דחתה הוועדה המקומית את פנייתם מבלי שזומנו לדיון ומבלי שניתנה להם אפשרות להשמיע את טענותיהם.
בהמשך העניקה יו"ר ועדת הערר המחוזית לעותרים רשות לערור על ביטול החיבור התת-קרקעי לתחנת המטרו ועל התאמת התוכנית לתמ"א 70, אך דחתה את בקשתם לערור גם על החרגת חלקותיהם מתחום התוכנית, בשל מועד הגשת ההתנגדות. לטענת העותרים, מדובר בסוגיות הכרוכות זו בזו ומחייבות בירור משותף.
בעתירה נטען כי יש לה גם משמעות כלכלית ציבורית: על פי אומדנים שהציגו העותרים, פיצויי ירידת הערך בגין הפגיעה במקרקעיהם נאמדים בכ-64.8 מיליון שקל, ולכך מתווסף אומדן של כ-17 מיליון שקל בגין פיצויי הפקעה, ובסך הכול כ-81.8 מיליון שקל. העותרים, שכבר הגישו תביעה לפיצויי ירידת ערך, טוענים כי שילוב חלקותיהם במתחם האיחוד והחלוקה עשוי לצמצם את הפגיעה בהם ואת ההוצאה הציבורית בגין הפיצויים.
בעתירה מבקשים בעלי הקרקעות מבית המשפט לבטל את החלטת יו"ר ועדת הערר בכל הנוגע להחרגת סוגיית הכללת חלקותיהם בתוכנית, ולהתיר להם לערור גם בסוגיה זו, כך שטענותיהם ייבחנו לגופן בפני ועדת הערר המחוזית.
מהוועדה המקומית תל אביב-יפו נמסר: "המגרש בנוגע אליו הוגשה העתירה, בניגוד למגרשים הכלולים בתכנית מעורב יגאל אלון, הינו מגרש אשר חלה עליו תכנית לתשתיות לאומיות עבור המטרו וקובעת הוראות עבורו ולכן לא היה מקום להכלילו בתכנית. המגרש יתוכנן במסגרת תכנון לתחנות המטרו. מעבר לכך, הוועדה המקומית תלמד את העתירה ותשיב לבית המשפט".
ממטה התכנון הלאומי נמסר: "עמדת מטה התכנון תובא בפני בית המשפט".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.11.26






