שיתוק ניהולי מחריב כבר תקופה ארוכה חלק משמעותי מהשירות הציבורי בישראל, והממשלה הבאה תצטרך לתקן את המצב האבסורדי. משרד ראש הממשלה פועל ללא מנכ"ל קבוע, הביטוח הלאומי – גוף שמנהל את סכום הכספים הגבוה במדינה חוץ מתקציב הביטחון – מתנהל כך כמעט ארבע שנים, וגם ברשות מקרקעי ישראל וברכבת ישראל מכהנים ממלאי מקום. זהו אחד ממחדליה החמורים של הממשלה הנוכחית.
שיא האירוניה: אפילו נציבות שירות המדינה, המופקדת על ניהול כוח האדם בשירות הציבורי, התנהלה חודשים ארוכים ללא נציב קבוע, עד למינויו השנה של דורון כהן. זה ממחיש יותר מכל את הזלזול בצורך לאייש משרות מפתח בזמן. הנה כמה מהתפקידים שהממשלה החדשה תצטרך לאייש במהירות, בתקווה שהפעם יוצעו מועמדים בעלי רקע מתאים, שלא ייפסלו שוב ושוב בוועדות המינויים.
גלריה
מימין לשמאל: דרורית שטיינמץ, צביקה כהן ואבשלום אלמליח
(צילומים: מתוך חשבון הפייסבוק של אייסף - הקרן הבינלאומית לחינוך, המוסד לביטו לאומי, אילן בשור)
מנכ"ל משרד ראש הממשלה
משרד ראש הממשלה מתנהל ללא מנכ"ל קבוע מאז עזיבתו של יוסי שלי בתחילת 2025, לאחר שמונה לשגריר ישראל באיחוד האמירויות. דרורית שטיינמץ, שכיהנה כמשנה למנכ"ל ומנהלת אגף תקציבים ופרויקטים במשרד, מונתה לממלאת מקום. מינויה לא הפך לקבוע בשל התנגדות נציבות שירות המדינה, על רקע הליכים משמעתיים קודמים הקשורים למעון ראש הממשלה. היעדר מנכ"ל במעמד מלא מקשה על תיאום עבודת המשרדים ועל תכנון אסטרטגי ארוך טווח.
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי
זהו אחד המקרים הקיצוניים של גרירת רגליים בשירות הציבורי. המוסד לביטוח לאומי, המנהל תקציב של יותר מ-120 מיליארד שקל בשנה לקצבאות ולרשתות ביטחון סוציאליות, מתנהל ללא מנכ"ל קבוע מאז פרישתו של מאיר שפיגלר, שנכנס לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל ב-1 בנובמבר 2022.
מועמדים בעלי זיקה פוליטית וחסרי כישורים מתאימים נפסלו שוב ושוב. ביוני 2026 אישרה הוועדה לבדיקת מינויים, בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן, להאריך את כהונתו הזמנית של צביקה כהן עד סוף ינואר 2027. דווקא הוא בעל ניסיון בביטוח הלאומי, אך גם מינויו נותר זמני.
ההארכה החריגה ניתנה על רקע הבחירות הקרבות והצפי להתמשכות הליך המינוי. אם לא ימונה מנכ"ל קבוע עד אז, ישלים הגוף הסוציאלי הגדול במדינה לפחות 50 חודשים תחת ניהול זמני. כהן עצמו עורר לאחרונה סערה ציבורית בעקבות דבריו החריפים על העלייה באבחוני אוטיזם, שאותה קשר לתמריץ הכלכלי שבקצבאות.
מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י)
מנהל הרשות הקודם, ינקי קוינט, שנחשב למינוי מקצועי מוצלח, פרש בסוף 2025 לאחר קדנציה מלאה. עזיבתו הותירה ואקום ניהולי ברשות המשפיעה ביותר על שוק הדיור והקרקעות בישראל. לאחר תקופה של כאוס בירוקרטי, שבה נתקעו עסקאות וחוזים במאות מיליוני שקלים, אושר בפברואר 2026 מינויו של עידן מועלם לממלא המקום, במקביל לתפקידו כמנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית.
מועלם, הנחשב לאיש אמונה של שרת התחבורה מירי רגב, קיבל את התפקיד הזמני ללא שכר נוסף, כדי לשחרר את הפקק. בהמשך מונה יהודה אליהו, קרוב משפחתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', למנהל קבוע, אך בג"ץ ביטל את המינוי בשל פגמים בהליך. האבסורד הוא שמי שמינויו בוטל מכהן כיום באותו תפקיד כממלא מקום.
יהודה אליהו
(צילום: דוברות בנימין)
מנכ"ל רכבת ישראל
דווקא בעידן הפקקים בכבישים, רכבת ישראל שרויה במשבר ניהולי חריף כבר יותר משנה. מאז התפטרותו של המנכ"ל הקבוע משה (שיקו) זנה, החברה מתנהלת בסבב של ממלאי מקום. אבנר פלור כיהן בתפקיד לפני שמונה ליו"ר הדירקטוריון. כדי להחליפו, ניסתה החברה למנות את סמנכ"ל הנוסעים יעקב מרציאנו, אך הוועדה בראשות דותן פסלה את מינויו ביולי 2026 בשל ניסיונו המוגבל בתחום.
בעקבות הפסילה החזיר הדירקטוריון לתפקיד את אבשלום (אבי) אלמליח, סמנכ"ל התכנון וההפעלה. במקביל, מועמדים בולטים מהשוק הסירו את מועמדותם מהמכרז לתפקיד הקבוע בשל מאבקים פוליטיים, בעיקר בין משרד התחבורה למשרד האוצר.
מבקר המדינה
הכשל הבא הוא באחריות הכנסת: כמעט שלושה חודשים שאין בישראל מבקר מדינה מכהן. המצב החריג, ראשון מסוגו מאז קום המדינה, נוצר לאחר שמתניהו אנגלמן סיים את כהונתו ב-2 ביולי, מבלי שנכנס מחליף לתפקיד.
מיכאל ראבילו
(צילום: יונתן זינדל פלאש90)
ב-3 ביוני אמנם נבחר עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אולם נגד בחירתו הוגשו עתירות בטענה שחברי כנסת צילמו את הצבעתם, אף שהיא חשאית. ב-2 ביולי קבע בג"ץ פה אחד שנפל פגם מהותי בחשאיות ההצבעה ופסל את תוצאות הסיבוב השני. הוראתו לקיים בחירות חוזרות לא קוימה עד היום בידי יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה. כך נותרה המשרה פנויה, וכנראה תישאר כך עוד שבועות רבים.
אלה רק מקצת מהמשרות הבכירות שלא אוישו במינוי קבע. בתחום שבאחריותה לא יהיו לממשלה החדשה אפילו 100 ימי חסד. עליה למנות במהירות מועמדים ראויים, שיעמדו בדרישות ויעברו את הבדיקות הנחוצות, כדי להשיב לשירות הציבורי ניהול תקין.
"רשות מקרקעי ישראל מחזיקה ומנהלת את משאב הקרקע המרכזי של המדינה, ולכן לתפקודה השפעה ישירה על שוק הדיור והמשק כולו", מסר אחד ממנהלי רמ"י בעבר. "בתקופתי הוגדל באופן דרמטי היקף שיווקי הקרקע והעסקאות. פורסמו קרקעות בהיקף של יותר מ-500 אלף יחידות דיור ונערכו עסקאות בהיקף של יותר מ-350 אלף יחידות דיור – מספרים חסרי תקדים. הגדלת היצע הקרקע הייתה אחד המרכיבים שאפשרו את הרחבת היצע הדיור ואת שינוי המגמה בשוק".
"מאז סיום כהונתי נרשמה ירידה חדה בהיקפי השיווק. המשך מצב שבו הרשות פועלת ללא מנהל קבוע ובעל סמכות מלאה עלול להביא לעיכובים בשיווקי הקרקע, בתכנון ובקידום עסקאות. המחיר אינו ארגוני בלבד: צמצום מתמשך בהיצע הקרקע לבנייה עלול להתגלגל בתוך זמן לא רב למחירי הדירות ולפגוע בראש ובראשונה בזוגות צעירים ובמחוסרי דיור".
"אי-מינוי מבקר מדינה הוא מעשה חמור ביותר. אין לו אפילו ממלא מקום", הוסיף אחד ממנכ"לי משרד האוצר לשעבר, שביקש להישאר בעילום שם. "מדינה שאין בה מבקר מדינה מועדת לשחיתות בכל מוסדותיה. זה מצב חמור ביותר, ללא תקדים בשום מדינה".
"הנזק המצטבר לשירות הציבורי בישראל בהיעדר מינויי קבע לתפקידי מפתח הוא עצום", אמרה רו"ח איריס שטרק, לשעבר נשיאת לשכת רואי חשבון וחברה בוועדת המינויים בנציבות שירות המדינה. "היעדר שומרי סף בצמתים מרכזיים הוא קריטי במוקדי קבלת החלטות בנושאי מדיניות ואסטרטגיה, לרבות החלטות הנוגעות לכוח אדם, תקציבים וציוד. אלה החלטות שמשפיעות על תקציב המדינה ועל עתיד התשתיות הלאומיות, הכלכלה והחברה.
"יש לפעול בהקדם לאיוש התפקידים, וכן לוודא שלהבא לא ייווצרו פערים ממושכים שבהם אין מינוי קבוע, כדי למנוע פגיעה בארגונים עצמם והשלכות קצרות וארוכות טווח על המדינה".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.09.26
