אחרי הביקורת שספג בעקבות הצהרתו על כך שישראל צריכה לעשות שימוש בשוק הקריפטו, כדי לעקוף בתחכום סנקציות שעלולות יהיו להיות מופעלות על המערכת הבנקאית בישראל, ראש הממשלה התייחס הערב לראשונה לדברים: "הקריפטו הוא אחד מהאמצעים, ולא היחיד. לא בטוח שנשתמש בו.
"אני שומע את ההתנגדויות, לוקח בחשבון. כל הזמן קיבלתי עצות, רבות מבנק ישראל. ברקורד הובלתי את ישראל לשגשוג כלכלי שלא היה כמותו. שברתי מונופולים, הורדתי את הבזבוז בסקטור הציבורי, פתחתי תחרות בפרטי. הורדנו מחירים. מיסים. אני מודה להם על העצות, מקשיב, אבל עושה מה שאני חושב להמשיך את השגשוג הכלכלי של ישראל". את הדברים אמר נתניהו בריאיון לערוץ 14.
ההתבטאות המפתיעה של נתניהו
(צילום: ערוץ 10)
מוקדם יותר הערב יצא בנק ישראל בהודעה חריפה וחריגה יחסית, נגד התוכנית של נתניהו: ״מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות. הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים שלנו ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעתן השליליות על המשק. נושא זה מצוי בתחומי אחריותו של הדרג המדיני ומן הראוי לפעול כדי לקדמו״.
נתניהו עצמו טען בריאיון בערוץ 10 כי כבר הורה להכין תוכנית פעולה בתחום המטבעות הדיגיטליים, אולם שום גורם ממשלתי במשרדים הכלכליים לא שמע על כך, ואפילו במשרד ראש הממשלה גורמים בכירים לא מודעים לקיום צוות שמכין כביכול תוכנית בנושא.
בעקבות ההצהרה, גורמים ממשלתיים בכירים לשעבר, אקדמאים וכלכלנים בכירים הביעו תדהמה ואף כעס על עצם העלאת הצעה כזאת. "מדברי ראש הממשלה נשמע שבלוקצ׳יין הוא הפתרון שיאפשר לישראל להיערך לסנקציות. חשוב לדייק: בלוקצ׳יין אינו פתרון לעקיפת סנקציות. העברת עסקה לרשת בלוקצ׳יין או שימוש באסימון דיגיטלי אינם מאפשרים לעקוף סנקציות, אינם מאפשרים לייצר כלכלה עוקפת, אינם מבטלים איסור משפטי ואינם משנים את חובות הצדדים לעסקה", אמר המפקח על הבנקים לשעבר, יאיר אבידן.
"רשת בלוקצ׳יין אינה פועלת באופן חד־צדדי. כדי שתאפשר תשלומים נדרשים שיתוף פעולה והסכמה של בנקים, ספקי תשלום ושותפי סחר, וכן נזילות וחיבור למערכות אחרות. כשמוטלות סנקציות, אי אפשר להניח שהגורמים האלה יסכימו להשתתף בעסקאות שנועדו לעקוף אותן; הם כפופים לדין ולסיכוני הציות שלהם. בלי השתתפותם, הרשת אינה מספקת חלופה מעשית", הוסיף אבידן.
"כמובן שהסיכון שבסנקציות ממשי: הן עלולות לפגוע בקשרים בנקאיים, בסחר, באשראי ובהשקעות, והנזק עשוי להתגלגל גם ליוקר המחיה. בלוקצ׳יין עשוי לסייע בתחום אחר - היערכות לחוסן פיננסי ולרציפות תפקודית אם תשתיות התשלום נפגעות או משתבשות בעת משבר. הוא יכול להיות רכיב בתוכנית להמשכיות תשלומים, אך אינו תרופה לסנקציות. היערכות לסנקציות מחייבת מדיניות אחראית, שמירה על קשרי מסחר ואמון ומוכנות כלכלית", סיכם אבידן.
"התבטאות נתניהו - איתות אזהרה מהדהד"
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב: "ההתבטאות האחרונה של ראש הממשלה על שימוש במטבעות קריפטוגרפיים כאמצעי להתמודדות עם סנקציות כלכליות היא איתות אזהרה מהדהד. סנקציות אינן תופעת טבע בלתי נמנעת – הן תוצאה ישירה של מדיניות כושלת. עצם העלאת הרעיון למצוא 'מעקפים' פיננסיים מציבה אותנו בשורה אחת עם משטרים מבודדים כמו איראן, ומזכירה את דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, שהסנקציות הורידו אותה על ברכיה.
"אמירה מופקרת זו מציבה סימן שאלה גדול על יציבות המערכת הפיננסית, עלולה לטלטל את שוק ההון, להוריד את דירוג האשראי ולקרב אותנו למשבר עמוק. ההשלכות יהיו הרסניות: הברחה מואצת של משקיעים זרים שיירתעו ממדינה המבודדת מהמערכת הבנקאית הגלובלית, והאצה חסרת תקדים של בריחת מוחות – הון אנושי איכותי שיחפש את עתידו במקומות יציבים יותר. כל אלה יביאו לפגיעה אנושות במוניטין המשק, להרס הצמיחה הכלכלית ולפגיעה ישירה בהכנסה של כל משק בית.
"כמנכ"ל האוצר לשעבר בתקופת המשבר של 2008 אני קובע כי ההתבטאות האומללה של ראש הממשלה מציבה סימן שאלה קשה לגבי כשירותו לקבל החלטות אחראיות, ומסכנת באופן ישיר את עתידנו הכלכלי".
בנק ישראל
(צילום: שלו שלום)
פרופי יאיר זימון, מאוניברסיטת ת"א, הוסיף: "הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להכין 'כלכלה עוקפת סנקציות', המבוססת על מטבעות קריפטוגרפיים וטכנולוגיית בלוקצ'יין, היא מהלך קיצוני, מסוכן וחסר אחריות, שיביא לניתוק מן המערכת הפיננסית הגלובלית והבנקאות הבינלאומית, ובעקבותיו הרס תשתית הסחר וההייטק. הצעה זו ממחישה ניתוק מסוכן מהבנת המבנה של הכלכלה הגלובלית המודרנית.
"כלכלת ישראל היא כלכלה מודרנית ופתוחה, הנשענת לחלוטין על סחר חוץ, השקעות זרות, שיתופי פעילות טכנולוגיים וגישה למערכות הסליקה המרכזיות בעולם (כדוגמת SWIFT). חברות הייטק, קרנות הון סיכון ומשקיעים בינלאומיים אינם יכולים ואינם מוכנים לפעול בתוך מרחב פיננסי המבוסס על מטבעות קריפטו אנונימיים ולא-מוסדרים, הכפופים לתנודתיות פראית, סיכוני סייבר והעדר רשת בטחון רגולטורית. מעבר לקריפטו יאלץ לא רק את הממשלה, אלא גם את האזרחים והחברות העסקיות, להתנתק מהבנקים המרכזיים בעולם.
"תוצאה ישירה של מהלך כזה תהיה בריחת חברות ההייטק, בריחת הון המונית החוצה, קריסת שער החליפין של השקל, אינפלציה דהרת ופגיעה אנושה ביכולת לייבא מוצרי יסוד, אנרגיה ותרופות. מטבעות דיגיטליים אינם יכולים להחליף חוזי ענק מסחריים בין מדינות, ואינם מחייבים אף מדינה או חברה זרה לרכוש מישראל מוצרים או שירותים. להפוך את המערכת הפיננסית היציבה בישראל למערכת המבוססת על מטבעות תנודתיים חסרי פיקוח, משול להימור על גורל המשק כולו. אני תקווה שנתניהו יתעשת ויתקן את דבריו מהר ככל האפשר וירחיק עצמו ממדיניות של עקיפת סנקציות, לפני שנגיד בנק ישראל המנהל עתה שיחות בהולות עם הבנקים המרכזיים בעולם, יתלוש את כל שערותיו, הבורסה לני"ע בתל-אביב תיפול והדולר יזנק בחדות", ציין פרופ' זימון.
"קריפטו אינו מעניק חסינות מסנקציות", הוסיף תומר שרוני, מנכ"ל אדרסבל, המפתחת יכולות זיהוי ומודיעין בתחום הקריפטו. "החלפת אמצעי התשלום אינה הופכת עסקה אסורה למותרת. גם ההנחה שאפשר לנהל כלכלה בקריפטו בלי להיחשף שגויה: פעילות פיננסית שוטפת מותירה עקבות שמאפשרים לזהות משתמשים, כפי שאנחנו עושים גם בפעילות שמקורה ברוסיה ובאיראן. אם ישראל תהפוך למדינה מבודדת פיננסית, קריפטו לא יפתור את הבעיה.
"היכולת להעביר כסף אינה מבטיחה שיהיו מי שירצו לקבל אותו, לסחור איתנו או להשקיע כאן. תשתיות קריפטו חשובות לחדשנות ולתחרותיות של ישראל, אבל יש לפתח אותן כמנוע צמיחה שמחבר אותנו לכלכלה העולמית, ולא כתוכנית מילוט מסנקציות".
פרופ' טרכטנברג: "נתניהו הופך את ישראל למדינה מצורעת"
פרופ' מנואל (מנו) טרכטנברג התייחס גם הוא לדברי נתניהו: "ראש הממשלה מבין היטב שהמסלול שבו הוא מוביל את ישראל מביא לבידודה ולהפיכתה למדינה מצורעת, שתיאלץ להסתמך על אמצעים ששמורים למדינות כמו איראן וצפון קוריאה. המשך כהונתו עלול לדרדר את ישראל לתהומות כלכליים, אבל זו ממש לא גזירת גורל. אין הכרח שהסיוע האמריקני ייפסק, שכן לארה"ב יש אינטרס מובהק בחיזוק צה"ל ובשיתוף פעולה עם התעשיות הביטחוניות של ישראל.
"גם היחס של מדינות אחרות אלינו תלוי בראש ובראשונה במדיניות שננקוט. כלכלת קריפטו, כמו מדינת ספרטה, אינה פתרון אלא סימפטום לבעיה האמיתית – הסכנות שבהמשך שלטונו של נתניהו. כלכלת ישראל יכולה בהחלט לפרוח תוך המשך השתלבותה בעולם, ובלבד שנחזור למוטב".
פרופ' טרכטנברג
(צילום: אביגיל עוזי)
מטה ההייטק הישראלי, המייצג עשרות בכירים בענף, מסר בתגובה: "ראש הממשלה מדבר על סנקציות ובידוד כלכלי ומציע להסתמך על כלכלת קריפטו, ובכך הוא מכשיר את חורבן ההייטק הישראלי. התעשייה שלנו, קטר הצמיחה של המדינה, תלויה בשוק חופשי ובמסחר בינלאומי. בלעדיהם חברות ייסגרו, השקעות ייעצרו והפעילות תועתק לחו"ל. ההשלמה עם סנקציות ובידוד שקולה להשלמה עם איראן גרעינית ולהצעת מקלטים אטומיים במקום למנוע את הסכנה. מנהיג שמציע הסתגלות לחורבן במקום להילחם על פתרונות איבד את הזכות להנהיג".
שר הכלכלה והתכנון לשעבר, פרופ' שמעון שטרית, מסר בתגובה: "הצהרת הקריפטו של נתניהו לנוכח איומי הסנקציות הפיננסיות גורמת נזק חמור לישראל, שכלכלתה מבוססת על השקעות זרות ועל סחר בינלאומי. אם יוטלו סנקציות בנקאיות, הקריפטו יהיה מענה מוגבל מאוד למדינה כמו ישראל, שכלכלתה מבוססת על חדשנות וטכנולוגיה. השלכות הסנקציות עלולות לפגוע לא רק בגופים שעליהם יוטלו, אלא גם בחברות ובעסקים מענפים רבים.
"הצהרת הקריפטו היא המשך לדברים המופרכים של נתניהו על כך שישראל צריכה להיות ספרטה. מנהיג צריך להפיח תקווה באזרחים, לא לזרוע פחד ואימה. במקום להבטיח לפעול למניעת בידודה של ישראל באמצעות שינוי מדיניות ואכיפת החוק נגד אלימות מתנחלים, הוא מצייר תחזיות אימים. עצם ההצהרה על הקריפטו כחלופה כלכלית כבר גורמת נזק חמור. אם זהו הלך המחשבה של נתניהו, נראה ששיקול דעתו השתבש או שהוא זורע פחד משיקולים פוליטיים פסולים. קיימת אפשרות גרועה יותר – שראש הממשלה מנותק מהמציאות והצהרותיו והחלטותיו מסוכנות לכלכלת ישראל ולעתידה".
פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב מסר בתגובה: "הצהרתו חסרת האחריות של נתניהו כבר מעוררת עניין רב בעיתונות בחו"ל, והדרך משם לשווקים הפיננסיים הגלובליים קצרה. ההצהרה מאותתת שהנהגת ישראל חסרת מעצורים ושיקול דעת ומסוגלת למעשי קיצון. לקחת משק שנמצא במקום ה-20 בעולם בתוצר לנפש ולצרף אותו למדינות מוקצות כמו ונצואלה, צפון קוריאה ואיראן, תוך הרס הכלכלה, זהו מעשה בלתי נתפס. אם נתניהו מסוגל להוביל את ישראל בנתיב כלכלי התאבדותי, מה ימנע ממנו לנקוט צעדים קיצוניים גם בזירה האזורית? הסכנה בהצהרה כפולה: היא מציבה את ישראל על מסלול הרה אסון של משבר כלכלי ופיננסי עמוק, ועלולה להוביל להחרפת הסנקציות שנתניהו מבקש להתמודד איתן בדרך מעוותת".
פורסם לראשונה: 07:48, 24.10.26
