בית המשפט המחוזי בנוף הגליל קיבל לאחרונה תביעה שהגיש קיבוץ יזרעאל וחייב בני זוג שהמשיכו להתגורר בו למרות הפסקת חברותם לשלם כ-663 אלף שקל. השופט ערפאת טאהא קבע שמדיניות הקיבוץ בנושא לא מותירה מקום לפרשנות.
חברותו של הגבר בקיבוץ הופסקה ב-2013, ואילו זוגתו נגרעה מפנקס החברים בדצמבר 2023. חרף זאת, שניהם עדיין מתגוררים ביישוב. בתביעה שהגיש עתר הקיבוץ לחיוב אותם בגין חובות שלטענתו צברו מתוקף מגוריהם. "לא הייתה להם זכאות להמשיך ולהתגורר במקום ולצרוך את השירותים שהקיבוץ מספק לחבריו", נטען בתביעה.
קיבוץ
קיבוץ
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בני הזוג כפרו בטענה שהם לא נחשבים לחברי הקיבוץ. לדבריהם, ביחס לאישה תלוי ועומד צו מניעה לאחר הפסקת חברותה, המונע לחייב אותה בתשלום כלשהו. בכל הנוגע לבן הזוג נטען שהקיבוץ התחייב לתקן את פנקס החברים ולהחזיר אותו לרישומיו. בני הזוג הוסיפו כי הסעד לו עותר הקיבוץ משקף "סכומים דמיוניים" שלא בוססו כראוי, ומשכך על התביעה להידחות.
בני הזוג היו אלה שפתחו את ההליך בתביעה נגד הקיבוץ, אולם תביעתם נמחקה לאחר שלא התייצבו לדיון ההוכחות. בהמשך נדונה התביעה שכנגד שהגיש הקיבוץ.
השופט טאהא התרשם שהקיבוץ השעין את דרישתו הכספית על אדנים ראויים, באופן המצדיק לקבלה במלואה. הוא התבסס על החלטת האסיפה הכללית של הקיבוץ מספטמבר 2014 שלפיה על כל תושב שאינו חבר קיבוץ "לשאת בעלות הריאלית של התושבות". נקבע כי הדברים יפים גם לגבי בני הזוג.
בפסק הדין צוין שמקור אפשרי נוסף לחיובם הינו חוק עשיית עושר ולא במשפט: מאחר שהגבר המשיך להתגורר בקיבוץ משך שנים רבות לאחר הפסקת חברותו, תוך צריכת השירותים שהוא מספק לחבריו, הרי שמוטלת עליו חובה לשאת בעלויות הללו. בדומה, מאחר שגם חברותה של זוגתו הופסקה בשלב מסוים, הרי שהקיבוץ זכאי לתבוע ממנה את עלות המשך מגוריה במשך תקופה זו.
השופט דחה את טענת בני הזוג כי הלכה למעשה הם עדיין נחשבים חברי קיבוץ. לגבי האישה הוסבר שהיא אמנם נקטה בעבר הליך משפטי לביטול גריעתה, אולם הוא נמחק מאחר שלא התייצבה לדיון. גם הגבר ניסה למנוע את הפסקת חברותו באמצעים משפטיים, אלא שהוא נחל כישלון חרוץ הן במחוזי והן בערעור לעליון.
אשר לטענה שהקיבוץ התחייב לתקן את פנקס החברים ולרשום את בן הזוג כחבר, קבע השופט כי היא חסרת בסיס ואין בהסכם שנכרת בין הצדדים באוקטובר 2019 התחייבות כלשהי מצד התובע להשיבו כחבר.
עוד נקבע כי יש לקבל את כרטסות הקיבוץ, משום שבני הזוג לא הציגו תשתית ראייתית מספקת לטענות הקיזוז שהעלו. בהתאם לכך חויב הגבר לשלם לקיבוץ 516,454 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל. האישה חויבה בנפרד לשלם 97,312 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה בסך 14 אלף שקל. בסך הכול חויבו השניים בכ-663 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ הקיבוץ: עו"ד עומר כהן ועו"ד מעין אוחיון • עו"ד גפן פרידמן עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין