דווקא במחוז שבו נמצא ביתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפלורידה, פעילים פרו-פלסטינים רשמו הישג במאבק נגד ההשקעות בישראל. ועדת ההשקעות של מחוז פאלם ביץ', שבו שוכן מועדון מאר-א-לאגו של הנשיא, דחתה הצעה להגדיל את היקף ההשקעות המותר באיגרות חוב של ממשלת ישראל. ההחלטה, שהתקבלה לאחר חודשים של מחאות, מאיימת על אחד ממקורות המימון הבולטים של ישראל בארה"ב, דווקא במקום שהפך לסמל של תמיכה כלכלית במדינה מאז 7 באוקטובר.
המחוז, שבו מתגוררים גם יהודים רבים, השקיע בינואר האחרון סכום חסר תקדים של מיליארד דולר באג"ח ישראליות, ובכך הפך, לדברי הרשויות המקומיות, למשקיע הגדול בעולם בתחום. אלא שכעת, כשהגיע הזמן לקבל בחזרה חלק מהכסף ולהחליט היכן להשקיע אותו מחדש, הרוחות השתנו. ב-1 בנובמבר הגיעו לפירעון אג"ח ישראליות בהיקף של 135 מיליון דולר, וההחלטה החדשה מונעת מהמחוז לחדש את ההשקעה בישראל ללא שינוי במדיניות.
הסיפור החל מיד לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. ג'וזף אברוצו, שהיה אז האחראי על כספי המחוז וכיום משמש כמנהלו, החל לרכוש אג"ח ישראליות בסכומים הולכים וגדלים. עוד באותו חודש התייצב בבית כנסת בבוקה רטון, והכריז על רכישה של 135 מיליון דולר כאות הזדהות עם ישראל. "משרד האוצר הישראלי זקוק לכסף הזה", אמר אז. "אנחנו גאים לבצע את ההשקעה הזאת, גאים לעמוד לצד ישראל".
בתוך חודשים ספורים זינקו השקעות המחוז בישראל לכ-700 מיליון דולר. בינואר השנה הודיע מחליפו של אברוצו, מייק קרוסו, על רכישה נוספת של 350.5 מיליון דולר, שהביאה את הסכום הכולל למיליארד. במסיבת עיתונאים חגיגית הציגו בכירי המחוז את ההשקעה כהצלחה כלכלית יוצאת דופן.
קרוסו הבטיח כי ההשקעות צפויות להניב כ-136 מיליון דולר בריבית בתוך שנתיים עד שלוש, סכום שלדבריו גבוה בכ-23 מיליון דולר מהרווח שהיה מתקבל מהשקעה דומה באג"ח ממשלת ארה"ב. ראשי המחוז אף טענו שהרווחים יוכלו לסייע בהפחתת המסים לתושבים. "העבודה שלי אינה פוליטיקה", התעקש קרוסו. "מדובר בבטיחות ההשקעה, בזמינות הכסף ובתשואה".
אלא שלא כולם השתכנעו שמדובר בהחלטה כלכלית בלבד. פעילים פרו-פלסטינים השיקו קמפיין תחת השם "המסים שלנו, הצרכים שלנו", בדרישה להפסיק להלוות כסף לישראל ולהפנות את המשאבים לצורכי התושבים, בהם דיור בר השגה, שירותים ציבוריים וסיוע למשפחות נזקקות. באחת ההפגנות נשאו שלטים שעליהם נכתב: "יש כסף למלחמות, אבל אין כסף להאכיל את העניים".
ההפגנות נגד המשך ההשקעות בישראל
(מתוך הרשתות)
לטענת המארגנים, כספי המסים של תושבי פלורידה משמשים למימון המלחמה בעזה. הם גם טוענים שהמחוז מתעלם מסיכונים כלכליים ומרכז סכום גדול מדי מהכסף הציבורי בהשקעה במדינה אחת. מנגד, תומכי ישראל במחוז מזכירים כי המדינה מעולם לא החמיצה תשלום על אג"ח שהנפיקה, וכי הריבית שהיא מציעה גבוהה מזו של חלופות אמריקניות.
המאבק כבר הגיע לבית המשפט. שלושה תושבים ממוצא פלסטיני, שבני משפחותיהם נפגעו במלחמה בעזה, הגישו תביעה נגד ההשקעות בישראל. הם טענו שההחלטות התקבלו ממניעים פוליטיים ולא כלכליים, בניגוד לחובותיהם של מי שמנהלים כספי ציבור. ביולי האחרון דחה שופט בפלורידה את התביעה, בין היתר משום שלא הוכח קשר משפטי מספק בין ההשקעות לפגיעה בבני משפחותיהם. התובעים ערערו על ההחלטה.
במקביל הפכו ישיבות מועצת המחוז לזירת עימות. בספטמבר נעצרה המשפטנית הפלסטינית-אמריקנית נורה עריקאת לאחר שסירבה לעזוב דיון שבו ניסו מפגינים לדבר על ההשקעות בישראל. היא הואשמה בהסגת גבול ושוחררה בערבות. ארגונים מוסלמיים ופרו-פלסטיניים טענו שהרשויות משתיקות ביקורת על ישראל, ואילו בכירי המחוז הסבירו שהדיון עסק בתקציב ולא במדיניות ההשקעות.
האירוע בו נעצרה נורה עריקאת
באוקטובר שוב התלהטו הרוחות. עשרות תומכים ומתנגדים של ההשקעות בישראל התייצבו לישיבת המועצה, ושישה משתתפים הורחקו מהאולם בידי שוטרים. פעילים משני הצדדים התעמתו מילולית, ואחת מראשי המחוז נאלצה להבהיר שההחלטה היכן להשקיע את הכסף מתקבלת בידי האחראים על ניהול כספי המחוז, ולא בהצבעה של התושבים.
הישג המפגינים הגיע ב-15 באוקטובר. ועדת ההשקעות סירבה להצעה להגדיל מ-15% ל-20% את חלקו של תיק ההשקעות שאפשר להפנות לאג"ח ישראליות. ההצעה נועדה לאפשר למחוז להמשיך לרכוש אג"ח גם כשכספים מהשקעות קודמות יוחזרו אליו. בפועל, לפי הנתונים שהוצגו בדיון, האג"ח הישראליות כבר היוו כמעט רבע מכספי ההשקעות של המחוז, הרבה מעבר לתקרה המותרת לרכישות חדשות.
המשמעות היא שהמחוז אינו יכול פשוט לקחת את הכספים שמדינת ישראל מחזירה לו ולהלוות לה אותם מחדש. פעילי הקמפיין התמקדו במיוחד בניסיון לעצור השקעה מחודשת של 67.5 מיליון דולר בתחילת נובמבר. משרד האחראי על כספי המחוז אישר בתגובה כי כל עוד תקרת ההשקעות עומדת על 15%, אין באפשרותו לרכוש אג"ח ישראליות נוספות או לחדש השקעות שמגיעות לפירעון.
(מתוך הרשתות)
מאחורי הקלעים התעוררה גם מחלוקת סביב הרכב ועדת ההשקעות עצמה. אחד מחבריה, נורמן טפלין, ממלא תפקיד בכיר בארגון הבונדס, המשווק אג"ח ישראליות בארה"ב. מועצת המחוז אישרה את מינויו למרות הזיקה הזאת, באמצעות חריג לכללי ניגוד העניינים. טפלין נמנע מהשתתפות בהצבעות על האג"ח הישראליות שבהן התעורר החשש לניגוד עניינים.
בינתיים, המאבק מתנהל גם על רקע חילופי שלטון דרמטיים בניהול כספי המחוז. קרוסו, שהוביל את רכישת הענק בינואר, הושעה באוגוסט מתפקידו לאחר שנעצר והואשם בעבירות מין בקטין, אישומים שהוא מכחיש. בבחירות שנערכו בשבוע שעבר הפסיד ליווט דרוקר הדמוקרטית, חברת מועצת העיר בוקה רטון לשעבר.
אבל למתנגדי ישראל צפויה אכזבה דווקא מכיוונה של המנצחת. דרוקר הצהירה במהלך הקמפיין שהיא תומכת בהמשך ההשקעות באג"ח ישראליות, והתנגדה להפיכת ההחלטות הכלכליות לכלי במאבק פוליטי. בשאלון שהעבירה הפדרציה היהודית המקומית היא אף הבטיחה שלא לשנות את עמדתה בגלל הלחץ מצד הפעילים: "קיבלתי אינספור מיילים, שיחות והודעות שדורשים למשוך את כל ההשקעות באג"ח ישראליות. לא אשנה את עמדתי בגלל הפעולות שלהם".
