"הצמרת הכלכלית": ynet כלכלה מביא אליכם מדי שבוע את הכתבות הנצפות של השבוע, אלה שעשו הכי הרבה כותרות ועוררו שיח, ולצידן המלצה אישית שלנו – כתבה אחת שחמקה מתחת לרדאר ולדעתנו ראויה לתשומת לב מיוחדת.
תקלות חמורות במערכות אמ"ן במלחמה כמעט הביאו לביטול התקשרות עם סיסקו
תקלות חוזרות במערכות המחשוב של אמ"ן במהלך המלחמה בעזה כמעט עלו לסיסקו באחד הלקוחות הביטחוניים החשובים שלה בישראל. לפי מסמכים פנימיים שנחשפו בגרדיאן, ההשבתות והקריסות פגעו בגישה למידע חיוני, ובכירים במערכת הביטחון איימו לבטל את ההתקשרות. סיסקו גייסה צוותי מומחים ושלחה עובדים לאתרים צבאיים בישראל תחת אבטחה כבדה, עד שהצליחה לפתור את הבעיה. ההתקשרות עם גופי המודיעין לבדם הניבה לה כ-67 מיליון דולר בתוך שלוש שנים.
המסמכים חושפים עד כמה עמוק הקשר בין סיסקו למערכת הביטחון: כבר ב-2021 הגדירה החברה את שירותיה לצה"ל כחיוניים "בדומה למטוסים ולטנקים", ובמחצית הראשונה של 2024 הכניס משרד הביטחון לסיסקו כ-98 מיליון דולר. בתוך החברה אף הוצגה המלחמה כהזדמנות להרחבת מכירות בתחומי הבינה המלאכותית והתשתיות, ובמקביל התעוררה מחאה מצד עובדים שטענו כי החברה מסייעת לצה"ל בניגוד לערכי זכויות האדם שלה. בדצמבר צפויים גם בעלי המניות להצביע על דרישה לבדיקה חיצונית של הסיכונים בעסקאות עם לקוחות ביטחוניים.
אחרי שראש העיר הופיע בקמפיין הליכוד: קריית שמונה עותרת לבג"ץ נגד הממשלה
עיריית קריית שמונה עתרה לבג"ץ נגד הממשלה ורשות המיסים בשם בעלי העסקים בעיר, בטענה שהמדינה הפסיקה מוקדם מדי את הפיצויים על נזקי המלחמה ואף דורשת כעת להחזיר מקדמות שכבר שולמו. בעירייה טוענים כי אף שהמדינה קבעה שהפינוי הסתיים בפברואר 2025 והעניקה תקופת התארגנות עד סוף יוני, המציאות עדיין רחוקה משגרה: רק חלק מהתושבים חזרו, מאות עסקים נסגרו והמחזורים נותרו נמוכים בשיעור ניכר ביחס לתקופה שלפני המלחמה.
בנימין נתניהו ואביחי שטרן
(צילום: מעיין טואף/לע״מ)
העתירה מגיעה זמן קצר לאחר שראש העיר אביחי שטרן השתתף בסרטון בחירות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והביע בו תמיכה, אחרי שבמהלך המלחמה מתח עליו ביקורת חריפה. בעירייה מציגים נתונים המעידים על פגיעה קשה בפעילות הכלכלית ודורשים להאריך את מנגנוני הסיוע. השופטת רות רונן הקציבה למדינה עד ינואר להגיב לעתירה, לאחר שמשרד האוצר דחה קודם לכן את דרישות העירייה.
בגידת המנכ"ל באשתו כבר עלתה לאנבידיה בחצי טריליון דולר
המשבר באנבידיה החריף לאחר שנחשף כי המנכ"ל ג'נסן הואנג ניהל שני רומנים מחוץ לנישואים. הראשון היה עם אליס הואנג, אשת עסקים שגורמי מודיעין אמריקנים חושדים כי שימשה נכס מודיעיני סיני ושקשריה עם הואנג נקשרו גם להעברת שבבי אנבידיה לחברות סיניות. בהמשך נחשף רומן נוסף עם בכירה באנבידיה שהייתה כפופה לו ישירות. הפרשות הציתו חקירה של דירקטוריון החברה, הגבירו את הלחץ מצד הממשל והקונגרס, והובילו לטלטלה במניה שמחקה בתוך ימים יותר מחצי טריליון דולר משווי החברה.
ג'נסן הואנג
(צילום: Brittany Hosea-Small/Reuters)
הואנג התפטר לאחר 33 שנה בראש אנבידיה, והעזיבה מטלטלת חברה שנבנתה במידה רבה סביב דמותו וקשריו עם ספקים, לקוחות וממשלות ברחבי העולם. כעת המשקיעים מנסים להעריך לא רק מי יחליף אותו, אלא גם אם הפרשה תוביל להחמרת מגבלות הייצוא לסין ולפגיעה רחבה יותר בעסקי החברה. אנליסטים מעריכים שהביקוש העצום לשבבי AI והעובדה שמוצרי הדורות הקרובים כבר נמצאים בשלבי ייצור מתקדמים עשויים לרכך את הפגיעה בטווח הקצר, אך מזהירים שמעבר הנהגה עלול להכביד על קצב ההשקעות ועל הביצוע האסטרטגי.
אחרי הפיטורים ההמוניים: שינוי משמעותי נוסף ב-WIX
וויקס הודיעה עם פרסום דוחות הרבעון השלישי כי ניר זוהר, ממייסדי החברה ונשיאה, מונה למנכ"ל משותף לצד אבישי אברהמי. זוהר יוביל את האסטרטגיה העסקית, השיווק והתפעול, בעוד אברהמי יתמקד במוצר, בבינה מלאכותית ובטכנולוגיה. ברבעון השלישי גדלו הכנסות החברה ב-13% ל-570.2 מיליון דולר, אך בשורה התחתונה היא רשמה הפסד נקי של 13.7 מיליון דולר.
ניר זוהר, אבישי אברהמי, וויקס
(צילומים:, Twitter @nirzo, אלן צצקין)
מנוע הצמיחה הבולט הוא Base44, פלטפורמת פיתוח האפליקציות ללא קוד שרכשה וויקס ב-2025, שהכנסותיה השנתיות החוזרות מתקרבות כבר ל-250 מיליון דולר. החברה מאיצה את ההשקעות בשיווק ובתשתיות עבורה, גם במחיר של הורדת תחזית תזרים המזומנים. הדוחות מגיעים חודשים לאחר גל הפיטורים הגדול בתולדות וויקס, שבו צומצם כוח האדם בכ-20%, וכעת החברה מעסיקה 4,121 עובדים.
המאבק בשליחים עולה מדרגה: הרלב"ד מבקשת לפתוח בחקירה נגד וולט
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הגישה למשטרה תלונה נגד וולט ומנכ"ל החברה בישראל תומר כהן, בטענה להפרות מתמשכות של תקנות התעבורה ולסיכון משתמשי הדרך מצד שליחים. הרלב"ד מבקשת לבחון גם צו הפסקה מנהלי לפעילות החברה ודורשת לחייב אותה למנות קציני בטיחות. לטענתה, היקף הפעילות של וולט – כ-20 אלף שליחים וכ-3 מיליון משתמשים – מחייב מערך פיקוח מקצועי רחב יותר.
שליחים של וולט
(צילום: אוראל כהן)
ברלב"ד מצביעים על מאות דוחות שניתנו במבצעי אכיפה לשליחים שרכבו ללא קסדה, על מדרכות או ללא לוחית זיהוי, ועל עשרות דיווחים חודשיים למוקד המשטרה שבהם מוזכרת וולט. ברשות טוענים כי מודל העבודה, שבו השליחים הם קבלנים עצמאיים ומתוגמלים לפי משימה, אינו פוטר את החברה מאחריות לפעילותם. וולט דוחה את הטענות ומאשימה את הרלב"ד בניהול מסע יחסי ציבור במקום בקידום פתרונות מקצועיים.
