כשעופר כהן התיישב לראשונה על כיסא מנכ"ל "קבוצת שכולו טוב", הוא הרגיש כמו נטע זר. בניגוד לשאר עובדי הארגון שהגיעו מהעולם החברתי, כהן התחיל את דרכו בעולם העסקי. הוא הביא איתו מתודות ניהוליות ותהליכי חשיבה כגון תכנון אסטרטגי, ידע ניהולי ומדדי ביצוע. עבור ארגון חברתי קטן, השפה הזו נשמעה כמעט זרה.
מאז חלפו כמעט 20 שנה, והנתונים מדברים בעד עצמם: קבוצת שכולו טוב, שהחלה את דרכה בשיקום תעסוקתי של אנשים עם מוגבלויות, הפכה בהדרגה לקבוצת שירותים חברתיים רחבת היקף, הפועלת כיום כמעט בכל שלב במעגל החיים. הקבוצה מפעילה כיום מאות יחידות פעילות ברחבי הארץ מלווה עשרות אלפי אנשים בשנה ומספקת שירותים עבור משרדי הממשלה, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים. פעילותה משתרעת על מגוון רחב של אוכלוסיות, החל מילדים בגיל הרך, בני נוער, אנשים על הרצף האוטיסטי, אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ומתמודדי נפש ועד נפגעי פוסט טראומה, אסירים, עצירים ואזרחים ותיקים. בשנים האחרונות הורחבה הפעילות גם לאוכלוסיות שנפגעו ממלחמת "חרבות ברזל", ובהן לוחמים, מפונים ושורדי אירועי שבעה באוקטובר.
עופר כהן
(צילום: שרון גבאי)
ההתרחבות הזו אינה מבוססת רק על פתיחת שירותים חדשים, אלא על בניית תשתית ארגונית רחבה. במקום להקים בכל פעם מחדש מערך ניהולי ותפעולי, פיתחה הקבוצה מטה ניהולי מוביל ורחב בעל יכולות מקצועיות מגוונות המשמשות את כלל תחומי הפעילות ההולכים ומתפתחים של הקבוצה. כך ניתן להרחיב שירותים קיימים או להקים חדשים בפריסה ארצית מבלי להתחיל את התהליך מחדש.
ניהול חברתי-עסקי ללא פשרות
אז איך הופכים ארגון חברתי קטן לגוף גדול, יציב, מתפתח ומנוהל? התשובה טמונה בחיבור בין ניסיון ניהולי לשיעור אישי כואב. כהן (54), נשוי ואב לשניים, הוא בוגר הפנימייה הצבאית ובעל תואר ראשון ושני במנהל עסקים. בעברו ניהל מערכות מורכבות בענף המזון, וניהול ארגון חברתי כלל לא היה בתוכניותיו. אלא שהשתלת כליה שעבר אילצה אותו לבחון מחדש את סדרי העדיפויות בחייו. המפגש שלו עם עירד אייכלר, מייסד הקבוצה, הוליד חיבור מיידי. כהן נדבק בחיידק החברתי והביא איתו לתחום החברתי ערך מוסף: ניהול עסקי ללא פשרות.
הקבוצה פועלת למעשה כספק שירות של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, כאשר כ-80% מתקציבה מגיעים מזכייה במכרזים ממשלתיים ועירוניים, והיתר מפעילותם מסחרית של המיזמים שהיא מפעילה. כהן תומך במודל: "להפרטת שירותים חברתיים ולאספקתם במיקור-חוץ יש ערך רב. זה מאפשר תחרות, גמישות, יצירתיות, גיוון והתמקצעות ברמה גבוהה. המודל הזה מאפשר למוסדות המדינה לקבוע מדיניות, לפקח, למקצע ולבקר - ולהשאיר את הביצוע לגופים בשטח ולייצר חזון ושותפות בדרך לטובת כלל מקבלי השירותים. זהו מודל שהוכח מחקרית כמצליח, וישראל נחשבת בו לדגם מוביל בעולם".
הסוד הניהולי של כהן טמון גם בסירובו להתייחס לארגון חברתי כאל שחקן משני מבחינה ניהולית וכלכלית: "הפונקציה שלנו היא אמנם חברתית, אך אנו פועלים כמו כל ארגון עסקי כדי להבטיח איתנות כלכלית, ובסופו של דבר את היכולת לספק שירותים איכותיים לקהל היעד", הוא מדגיש. "יש לנו מטה מקצועי רחב, ואנו עובדים לפי מודלים מוכחים, חלקם ייחודיים לנו. זו הסיבה שאנחנו זוכים שוב ושוב במכרזים ממשלתיים, זוכים להכרה בינלאומית וקוטפים פרסים בארץ ובעולם".
"מה שלא נמדד - לא מנוהל"
לצד הפעילות בשטח מפעילה הקבוצה יחידת מחקר ייעודית, המודדת ובוחנת באופן שוטף ושיטתי את תהליכי השיקום והאפקטיביות שלהם, מתוך התפיסה ש"מה שלא נמדד - לא מנוהל", מתוך הנתונים המתקבלים מהמדידה מתבצע איתור צרכים וניתוח מעמיק המשפיע על קבלת ההחלטות, עיצוב השירותים השונים ופיתוחם של שירותים חדשים.
"המטרה שלנו מעולם לא הייתה רק להפעיל עוד מסגרת טיפולית כזאת או אחרת", אומר כהן, "רצינו לפתח מודלים ברי קיימא שיאפשרו לאנשים להשתלב בחברה, לעבוד, לרכוש מיומנויות ולבנות חיים עצמאיים. עם השנים, הבנו שהתשתיות שיצרנו מאפשרות לתת מענה גם לאתגרים חברתיים נוספים".
התובנה הזאת שינתה גם את פעילותה של הקבוצה. אם בתחילת הדרך עסקה בעיקר בשיקום תעסוקתי והשתלבות בשוק העבודה הטבעי, הרי שכיום היא פועלת גם במגוון תחומים חברתיים נוספים, מתוך תפיסה שלפיה אתגרים חברתיים שונים דורשים יכולת ביצוע רחבה לצד מומחיות מקצועית.
לתפישתו של כהן, בעולם החברתי לא מעט יוזמות מצליחות לפתח פתרון מקצועי, אך מתקשות להרחיב את פעילותן בשל הצורך להקים מערכות ניהול, כספים, רגולציה, מחשוב, כוח אדם, תפעול ועוד. שכולו טוב בחרה להשקיע גם במערכות הללו, וכיום הן מאפשרות לה להפעיל מאות יחידות פעילות במקביל, לאוכלוסיות רחבות תוך שמירה על סטנדרט מקצועי גבוה ואחיד.
כשנשאל כהן על יעדי הקבוצה לעשור הקרוב, התשובה נשמעת כאילו נלקחה מעולמות המיזוגים והרכישות של השוק הפרטי, אך המניע נותר חברתי: להגדיל את האימפקט ולייצר עוד פריצות דרך: "המערכת היציבה שבנינו לאורך השנים, הביאה אותנו למצב שבו אנחנו בשלים לבצע מיזוגים ורכישות ולהתרחב לאוכלוסיות ולתחומי פעילות חדשים".
המהלכים הללו כבר מתרחשים בשטח. הקבוצה מיזגה לתוכה לאחרונה מספר פעילויות וארגונים חדשים, ביניהם עמותת "רקפת", העוסקת בהתמודדות עם חרדה חברתית מילדות ועד בגרות. העמותה שומרת על ייחודה המקצועי, ובמקביל נהנית מהמשאבים ומהיכולות הארגוניות והמקצועיות של קבוצת "שכולו טוב". ארגון נוסף שמצטרף בימים אלה לקבוצה הוא "והדרת", המתמחה בהשמה תעסוקתית לבני הגיל השלישי: "אלה אתגרים לאומיים משמעותיים, שהמענה להם יכול לייצר ערך חברתי וכלכלי משמעותי. אנחנו רוצים לקחת את הידע, הניסיון והתשתית שבנינו במשך שני עשורים ולהשתמש בהם כדי להגיע לאוכלוסיות נוספות, לפתור עוד בעיות חברתיות ולייצר שינוי בקנה מידה גדול יותר.
"בעשור הקרוב קבוצת שכולו טוב שמה לה למטרה להוות ארגון המספק שירות משמעותי שיגיע לכל בית ולהירתם לכל אתגר חברתי במטרה לייצר שינוי אמיתי, בארץ ובעולם".
