בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם
"יש לנו בינה מלאכותית, יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים" זו אחת הטעויות הנפוצות של חברות שמנסות להכניס טכנולוגיות חדשות לבתי חולים, כך לפחות לדברי מיכאל ברגינסקי, מייסד שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת Aidoc. אלא שבפועל, גם מערכת AI מתקדמת שכבר הוכיחה את עצמה צריכה להתמודד עם שורה ארוכה של מכשולים, החל מרגולציה ואבטחת מידע ועד לרופאים שמרנים והשאלה מי בכלל ישלם עליה.
בפאנל שנערך במסגרת ועידת החדשנות של המרכז הרפואי רמב"ם, דנו בכירי תעשיית הטכנולוגיה הרפואית בישראל באתגרים שבדרך מפיתוח טכנולוגיה חדשנית ועד לשילובה במערכת הבריאות. לצד ברגינסקי השתתפו בפאנל פרופ' רפי ביאר, נשיא אגודות הידידים הבינלאומיות של רמב"ם ושותף מנהל בקרן ALIVE Israel HealthTech, וד"ר איל צדיקריו, מנכ"ל אינסייטק ישראל.
פאנל 3 כך בונים את המוצר הבא שישבור את השוק כנס רמב"ם
(צילום: streame)
הטעות הגדולה של יזמים
לדברי ברגינסקי, אחת הטעויות הגדולות של יזמים היא שהם ממהרים לפתח פתרון טכנולוגי לפני שהם מבינים לעומק את הבעיה שהם מנסים לפתור. "אנשים לא יורדים לשטח. הם מתייעצים בכל מיני שיחות בזום, ולא מגיעים לראות איך הדברים קורים באמת", הסביר. לדבריו, יזם שרוצה לפתח מוצר רפואי צריך קודם כל לבלות יום שלם בבית חולים, להתבונן ולשאול שאלות, במקום להתאהב בטכנולוגיה עצמה.
פרופ' ביאר הצביע על טעות נוספת: יזמים רבים מפתחים מוצרים שמתאימים לצרכים של מערכת הבריאות כיום, מבלי לחשוב כיצד היא תיראה בעוד כמה שנים. "כשאתה מתכנן מוצר, אתה צריך לתכנן אותו לעוד חמש שנים", אמר.
צדיקריו הסכים כי הבסיס לכל פיתוח רפואי חייב להיות צורך אמיתי של מטופלים, אך הדגיש כי לא מספיק לפתח טכנולוגיה שעובדת. לדבריו, האתגר הגדול הוא להפוך אותה לפתרון שניתן להשתמש בו בהיקף נרחב. "המטרה שלך היא לא להגיע למטופל אחד או שניים, אלא למאות אלפים", הסביר.
אחד המכשולים המרכזיים הוא דווקא השמרנות של עולם הרפואה. בניגוד לתעשיית הטכנולוגיה, שבה חברות ממהרות לאמץ חידושים, בבתי החולים כל שינוי מחייב בדיקות קפדניות והוכחות לכך שהטכנולוגיה בטוחה ויעילה.
אייל צדיקריו
(דוברות המרכז הרפואי רמב"ם)
"הרפואה בהגדרה היא מקצוע שמרן יחסית. הרופאים שמרנים, וזה טוב שכך. הם רוצים שתוכיח להם לפני זה", הסביר ביאר. כדוגמה הוא הזכיר את פיתוח התומכנים (סטנטים), שנתקלו בתחילת הדרך בהתנגדות חריפה מצד רופאים, אך הפכו עם השנים לאחד הכלים המרכזיים בטיפול במחלות לב.
גם צדיקריו הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה עם רופאים שמוכנים לאמץ שיטות טיפול חדשות. לדבריו, אינסייטק, שפיתחה טכנולוגיה המבוססת על אולטרה-סאונד ממוקד המאפשרת לבצע טיפולים מסוימים ללא חתכים וללא קרינה מייננת, נעזרה לאורך השנים בשיתוף פעולה הדוק עם רופאים, בין היתר ברמב"ם. "הרעיון לא נשאר איפה שהוא התחיל. הוא פוגש מטופלים, מטפלים, והלמידה העקבית והמתמדת הזו בסוף מביאה מוצר יותר טוב", הסביר.
לא מספיק שה-AI עובד
אלא שגם כשהטכנולוגיה בשלה, הדרך לשימוש בה בבית חולים עדיין ארוכה. ברגינסקי הסביר כי חברות AI רבות מתמקדות בפיתוח האלגוריתם, ומגלות מאוחר מדי שהכנסתו למערכת הבריאות מחייבת התמודדות עם מערכות מחשוב מורכבות, דרישות אבטחת מידע, פרטיות והעברת נתונים.
לדבריו, המוצר הראשון ש-Aidoc הוציאה לשטח כלל לא היה מערכת ה-AI עצמה, אלא כלי שנועד לזהות ולייצא מידע רפואי, כדי שהחברה תוכל להדגים לבתי החולים את יכולותיה. "זה לא בשוליים, זה במרכז", הדגיש. גם אם מנכ"ל בית חולים מעוניין בטכנולוגיה, ללא פתרון של החסמים המעשיים היא עלולה להישאר תקועה במשך שנים.
רפי ביאר
(דוברות המרכז הרפואי רמב"ם)
לכך מתווספת גם השאלה הכלכלית. לדברי ברגינסקי, חברות צריכות לפתח מוצר שבתי החולים מרגישים שאינם יכולים לוותר עליו, ובמקביל למצוא מודל שיאפשר לממן את השימוש בו. ב-Aidoc, למשל, הוקם צוות ייעודי שמטרתו לפתח ולהתאים מודלים כלכליים למערכות בריאות שונות.
למרות הקשיים, המשתתפים הסכימו כי בתי החולים עצמם הם חלק מרכזי בפתרון. לדברי ביאר, דווקא הרופאים שעובדים מדי יום במחלקות ובחדרי הניתוח הם אלה שמזהים בצורה הטובה ביותר את הבעיות שדורשות מענה. אלא שכדי להפוך את הרעיונות שלהם למוצרים אמיתיים, בתי החולים צריכים לספק להם זמן, מימון ראשוני וסיוע בפיתוח.
"הרופא שנמצא ועובד מהבוקר עד הלילה יודע איפה הבעיה", סיכם ביאר. לדבריו, בתי החולים צפויים להמשיך להיות אחד המנועים המרכזיים בפיתוח הטכנולוגיות שיעצבו את הרפואה של העתיד.
