יומיים לפני פתיחת הקלפיות בבחירות לכנסת ה-26, נדמה שהשאלה הפוליטית המסקרנת ביותר אינה רק מי ירכיב את הקואליציה הבאה, אלא מי מייעץ לנו במי לבחור. וזאת בזמן שהרשת מלאה באינספור סרטוני AI שנועדו, גם אם הם נראים במבט ראשון מצחיקים, להשפיע על הבחירה שלנו.
ניסוי מעשי שבו הוזן שאלון עמדות זהה לארבע פלטפורמות ה-AI המובילות – ChatGPT, קלוד, ג'מיני וגרוק – מספק הצצה מרתקת לאופן שבו מודלי שפה גדולים מפרשים את המציאות הפוליטית הישראלית, ולשאלה הרחבה יותר: האם טכנולוגיה יכולה להחליף את שיקול הדעת האזרחי?
גלריה
ראשי המפלגות
(צילום: shutterstock, שלו שלום, אלעד מלכה, דוברות הרשימה המשותפת, ריאן פרויס, אלכס קולומויסקי)
במבט ראשון, הביצועים של המודלים מרשימים. כאשר מציגים להם פרופיל של מצביע המבקש לשלב ביטחון נחרץ עם הסדר אזורי, כלכלה חופשית, הפרדת דת ומדינה, חוקה וממשלה רחבה, רובם המוחלט יודעים למפות את זירת 38 הרשימות המתמודדות ולבודד מתוכה את השחקניות הרלוונטיות.
קלוד, ג'מיני ו-ChatGPT הצביעו כולם על אותה שלישייה: "ישר!" של גדי איזנקוט, "ביחד" של בנט ולפיד, ו"ישראל ביתנו" של ליברמן. המודלים אף ידעו להבחין בניואנסים דקים שבין הבטחות בחירות לרקורד ביצועי בפועל, ולהצביע על נקודות חיכוך ספציפיות מול הבוחר.
ה-AI הוא לא יועץ נייטרלי
אלא שכאשר צוללים לעומק התוצאות, מתגלים הסדקים. אותו שאלון בדיוק הוביל את קלוד ו-ChatGPT להמליץ על איזנקוט במקום הראשון, את ג'מיני להעניק לבנט ולפיד ציון התאמה נחרץ של 92%, ואילו את גרוק להקפיץ לראש הרשימה דווקא את מפלגת "הדמוקרטים" של יאיר גולן, תוך דחיקת ליברמן החוצה.
פער כזה על בסיס נתוני פתיחה דומים ממחיש כי מודלי שפה אינם יועצים לגמרי אובייקטיביים, אלא מערכות הסתברותיות שמעניקות משקלים שונים לכל מילה בפרומפט.
הממצאים הללו מתכתבים ישירות עם מחקרים ופרשנויות שהתפרסמו בעולם. סקר של מכון המחקר Pew מאוקטובר 2026 מצא כי כ-8% מהאמריקאים (ו-11% מבני ה-50 ומטה) כבר נעזרים בצ'אטבוטים כדי לגבש מידע לקראת הבחירות, כאשר 40% מתוכם מבקשים מהם המלצות הצבעה של ממש.
אפליקציות בינה מלאכותית
(Getty Images)
מנגד, מחקר שפורסם בכתב העת PNAS Nexus באוקטובר 2026 על הבחירות בבריטניה קבע כי שימוש בצ'אטבוטים מסייע להעלאת הידע הפוליטי העובדתי של מצביעים ברמה דומה לחיפוש עצמאי בגוגל, מבלי לפגוע בדיוק העובדתי.
ואולם, פרשנים וחוקרי רגולציה מציגים תמונה מורכבת יותר. בדו"ח שפורסם ב גארדיאן ביולי 2026, ושעקב אחר ייעוץ הצבעה של בוטים בבחירות בהונגריה, נמצא כי המודלים סיפקו תשובות תנודתיות ולא עקביות לפרומפטים זהים.
במקביל, פרשנות של חוקרת המדיניות מארי אריקסון ב-TechPolicy.Press הצביעה על כך שבית הדין העליון לבחירות בברזיל (TSE) אף אסר על צ'אטבוטים לספק המלצות הצבעה ישירות, מתוך חשש להטיות סמויות, סיווג שגוי של עמדות המשתמש והשפעה מסחרית.
כאן באמת המקום לציין שכאשר ביצענו את הבדיקה ההשוואתית הזו, היינו צריכים לבחור שתי שיטות, האחת היא להזין פרומפט בו בקשה פשוטה, ''למי להצביע בבחירות הקרובות'', בלי שום הקשר או סינון וכאן הצ'אטים סירבו לחלוטין לתת שם. מנגד לאחר מכן, הצ'אטים הציעו - כולם אגב - שנכתוב את העדפותינו מבחינת מדיניות ומצע פוליטי.
בחרנו לתת לצ'אט להוביל אותנו במקום לזרוק את כל מה שהיינו רוצים שיקרה (כמו למשל מיזוג חינם בכל עת שהטמפרטורה גבוהה מ-27 מעלות בחוץ ושלום עולמי), והוא בנה שאלון שהיה מאוד דומה בכל ארבע הפלטפורמות שבדקנו.
יש לציין שמבחינת ממשק, זה של ג'מיני היה הכי יעיל עם טופס כולל נקודות לסימון העדפות, האחרים הסתפקו בשאלות ותשובות. מה שמעניין הוא שכולם בחרו בפורמט של שש שאלות מובילות ולכל אחת מהן חמש-שש תשובות.
במי ה-AI יבחר?
(נוצר על ידי ChatGPT)
אז במי לבחור? תלוי את מי שואלים
בהתחלה, הזנו לצ'אטבוטים הפרופיל שש שאלות מנחות המשלבות תפיסה ביטחונית תקיפה לצד הסדר אזורי, כלכלת שוק חופשי עם רשת ביטחון, הפרדת דת ומדינה, כינון חוקה, ממשלה רחבה ללא החרדים והקיצוניים, והעדפה לפרגמטיזם ניהולי-ביטחוני:
קלוד - זהירות מתודולוגית והיצמדות לטקסט: קלוד דירג את "ישר!" (איזנקוט) במקום הראשון, אחריה את "ישראל ביתנו" (ליברמן) ובמקום השלישי את "ביחד" (בנט–לפיד). הוא תרגם את העדפותינו לדמות ביטחונית ולחקיקת חוקה כהתאמה ישירה לאיזנקוט, שתיאר כקרוב "כמעט מילה במילה" לתשובתנו בנושא המשפט.
הבדיקה שלו מתאפיינת בניסיון בולט לשמור על אובייקטיביות ושקיפות: הוא מצהיר שלא קרא מצע מלא של כל מפלגה, מסייג דיווחים תקשורתיים (כמו ציטוט מאתר "סרוגים" או מאתר חרדי), והמליץ לאמת בעצמנו את נתוני הגירעון שמציג בנט.
גוגל ג'מיני (Gemini) – תיוג לפי מחנה וכימות באחוזים: ג'מיני הציב במקום הראשון את "ביחד" (92%), בשני את "ישראל ביתנו" (88%) ובשלישי את "ישר!" (84%). בניגוד לזהירות של קלוד, ג'מיני תרגם את תשובותינו לתיוג פוליטי מובהק ("לב המחנה הציוני-ליברלי") וקבע נחרצות שאנחנו פוסלים ישיבה עם נתניהו.
הוא נתן משקל מכריע ל"פרגמטיזם ביצועי" ("מה שעובד"), ולכן ראה בעצם האיחוד של בנט ולפיד את ההתאמה העליונה עבורנו. השימוש באחוזי התאמה מדויקים מייצר תחושת ודאות מתמטית, אף שמדובר בהערכה איכותנית בלבד.
ChatGPT – איזון מערכתי וזיהוי מתחים פנימיים: הצ'אטבוט דירג את "ישר!" ראשונה, "ביחד" שנייה ו"ישראל ביתנו" שלישית. הוא זיהה במדויק את המתח המובנה בפרופיל שלנו: רצון במדיניות ביטחונית תקיפה לצד סירוב לתת להשתייכות למחנה כלשהו לקבוע מראש שותפים קואליציוניים.
הניתוח שומר על אובייקטיביות גבוהה, מבהיר כי אין מדובר בציון מדעי, מפריד בין ניסיון אישי לרקורד מפלגתי, ומסיים בשלוש שאלות מנחות שמחזירות את הכרעת הערכים לידי הבוחר.
גרוק – סטייה שמאלה בגלל שאלת הקואליציה: גרוק הציג לנו תוצאה חריגה, ושם את "הדמוקרטים" (יאיר גולן) במקום הראשון, "ישר!" בשני ו"ביחד" בשלישי, תוך השמטת "ישראל ביתנו". הסיבה לכך היא האופן שבו גרוק תרגם את תשובותינו, הוא פירש את עמדתנו הכלכלית כדרישה ל"רשת ביטחון חזקה" ואת עמדתנו הקואליציונית כ"שמאל-מרכז עם אפשרות להישענות על מפלגות ערביות".
תרגום זה דחף את האלגוריתם להעדיף את גולן, למרות שגרוק עצמו מודה כי המפלגה עשויה להיות שמאלית מדי עבורנו בנושאי ביטחון.
בחירות הצבעה פתק קלפי
(צילום: Amir Levi\GettyImages)
לעומת זאת, כאשר הוזנו למערכות עמדות ימין מובהקות – קו ביטחוני תקיף ופירוק חמאס, שוק חופשי, שמירת הסטטוס-קוו או חיזוק הזהות היהודית ("תורה וצבא"), ורפורמה משפטית לחיזוק המשילות – הפלטפורמות שלפו והדגישו מצעים מרכזיים של מפלגות הימין והמפלגות הדתיות, אך פירשו באופן שונה את האיזון שבין אידיאולוגיה לפרגמטיזם קואליציוני:
התכנסות מובהקת לגוש הימין-דתיים (ChatGPT וגרוק): הן ChatGPT והן גרוק קראו את הפרופיל ככזה המעדיף קואליציית ימין עם מפלגות דתיות, ושניהם הציבו בדיוק את אותן שלוש מפלגות: הליכוד במקום הראשון, ולצידו הציונות הדתית ועוצמה יהודית (כש-ChatGPT מדרג את הציונות הדתית שנייה ועוצמה יהודית שלישית, וגרוק הופך ביניהן ומציין את החיבור של הציונות הדתית עם "זהות" של פייגלין).
שתי המערכות זיהו את הליכוד כ"ימין שלטוני-ליברלי יחסית" המשלב שוק חופשי, סטטוס-קוו דתי ומשילות, אך ChatGPT בלט לטובה בהבחנה האנליטית שערך בין שלוש גרסאות של הימין (שלטוני, דתי-אידיאולוגי וביטחוני-רדיקלי) ובהפרדה זהירה בין העברת חוקים (כמו חוק עונש מוות למחבלים במרץ 2026) לבין השגת הרתעה בפועל.
שובר-שוויון של "ממשלת אחדות" (ג'מיני וקלוד): כאשר הוגדרה העדפה לממשלת אחדות רחבה ללא קיצונים, ג'מיני וקלוד שברו את המבנה הגושי. ג'מיני עדיין דירג את הליכוד ראשון (82%) ואת הציונות הדתית–זהות שנייה (78%), אך דחק את בן גביר החוצה והכניס למקום השלישי את ביחד (בנט–לפיד) בציון 74%, בהתבסס על הרקע של בנט בימין הכלכלי וב"תורה וצבא".
קלוד לקח את הפרשנות הזו לקצה: הוא העניק לדרישת האחדות משקל כה גבוה, עד שדירג במקום הראשון לימין דווקא את ישר! (איזנקוט), בשני את ביחד (בנט–לפיד), והוריד את הליכוד למקום השלישי - זאת לאחר שתיקן תקלה עובדתית שבה המליץ תחילה על "כחול לבן" שפרשה ב-19 באוקטובר.
בחירות הצבעה פתק קלפי
(צילום: Amir Levi\GettyImages)
השוואה בין מיפוי שמאל-מרכז למיפוי ימין
ההשוואה המלאה של ארבע הפלטפורמות בשני הסבבים חושפת ממצא מרתק. בסבב המרכז-שמאל נרשמה יציבות גבוהה: קלוד, ג'מיני ו-ChatGPT הציגו תמימות דעים מוחלטת סביב שלישיית המרכז הליברלי (ישר!, ביחד וישראל ביתנו), ורק גרוק סטה שמאלה ל"הדמוקרטים" של יאיר גולן.
לעומת זאת, בסבב הימין המערכות התפצלו לפי האופן שבו שקללו את שאלת הקואליציה: ChatGPT וגרוק שמרו על עקביות אידיאולוגית ימנית-דתית טהורה (ליכוד, סמוטריץ', בן גביר), ג'מיני יצר גשר בין הימין למרכז (ליכוד, סמוטריץ', בנט), ואילו קלוד משך גם את מצביע הימין אל מפלגות המרכז (איזנקוט ובנט).
כאשר הזנו למערכות פרופיל ימני מובהק – התנגדות למדינה פלסטינית, שוק חופשי, שמירת הסטטוס-קוו או חיזוק הזהות היהודית, ורפורמה משפטית לחיזוק המשילות – מתברר עד כמה הרגישות לניסוח משנה את התוצאה.
כאן, ChatGPT וגרוק סיפקו תמונת מראה ימנית-דתית עקבית: שניהם דירגו את הליכוד במקום הראשון, ולצידו את הציונות הדתית ואת עוצמה יהודית. הניתוח של ChatGPT בלט באיכותו האנליטית כשהגדיר לבוחר כי הבחירה שלו היא בין שלוש גרסאות שונות של הימין – שלטוני-ליברלי, דתי-אידיאולוגי וביטחוני-רדיקלי – ואף הקפיד להבחין בין העברת חקיקה (כמו חוק עונש מוות למחבלים במרץ 2026) לבין השגת הרתעה מוכחת בשטח.
ג'מיני, מנגד, שקלל את הרצון בממשלת אחדות ללא קיצונים, ולכן לצד הליכוד (82%) והציונות הדתית–זהות (78%), שיבץ במקום השלישי את בנט ולפיד (74%). ואילו קלוד לקח את שאיפת האחדות לקצה, התעלם כמעט לחלוטין מהאידיאולוגיה הימנית במשפט ובדת, ודירג לימין את איזנקוט ראשון, את בנט שני ואת הליכוד שלישי בלבד – וזאת רק אחרי שתיקן טעות מביכה שבה המליץ תחילה על "כחול לבן" שפרשה מהמירוץ שבוע קודם לכן.
אז האם קיימת הטיה פוליטית?
השורה התחתונה עבור הבוחר הישראלי ברורה: כלי ה-AI הם כלי עזר מצוין למיפוי ראשוני, להשוואת מצעים מול ביצועים בעבר ולזיהוי סתירות פנימיות בעמדות שלנו עצמנו. הם חוסכים שעות של חיפוש ומציפים נקודות מחלוקת מהותיות – למשל, הפער בין שאיפה להפרדת דת ומדינה לבין הפשרות שמפלגות מרכז נאלצות לעשות בקואליציה.
אבל אסור להתבלבל בין ניתוח טקסטואלי רהוט לבין אמת אובייקטיבית. כשג'מיני מצמיד אחוזי התאמה מדויקים או כשגרוק מסיט את המפה הפוליטית בגלל פרשנות לסעיף הקואליציה, האחריות הסופית חייבת להישאר אצל המשתמש האנושי. הבינה המלאכותית יכולה לסדר לנו את המחשבות לפני הקלפי, אבל את סדר העדיפויות הערכי אף אלגוריתם לא יכול לקבוע במקומנו.
