כמעט עשור אחרי שהחל הליך הפיכתה ממכללה לאוניברסיטה, תל-חי הופכת לעוגן כלכלי בלב הגליל, ומייצרת סביבה שמושכת אליה חוקרים, חברות והשקעות אל תוך אזור שיוצא ממלחמה. "האוניברסיטה היא אחת התשתיות החשובות ביותר להתחדשות של קריית שמונה והגליל", אומר פרופ' אייל שמעוני, סגן משנה לנשיא למחקר ופיתוח בתל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל.
כשניסיון פוגש חזון
פרופ' שמעוני מגיע לתפקיד עם רקע נדיר שמחבר בין העולם האקדמי לעולם העסקי. כבר למעלה מ-25 שנה הוא עוסק בחיבור שבין מדע, טכנולוגיה, תעשייה, יזמות והשפעה ציבורית. פרופ' שמעוני התחיל את דרכו כחוקר ומרצה בטכניון בתחום הנדסת המזון והביוטכנולוגיה, ומשם עבר לתעשייה ושימש במשך כעשור כסמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת שטראוס, שם הוביל מחקר, פיתוח וחדשנות בקבוצה גלובלית ולקח חלק בבניית תשתיות מרכזיות של הפודטק הישראלי. ב-2017 זכה בפרס CTO of the Year Europe מטעםEIRMA , על מנהיגות טכנולוגית וחדשנות.
את הניסיון הזה הוא מביא כעת לביסוס ופיתוח תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל. "אני שמח על ההזדמנות הנדירה להיות שותף בבניית אוניברסיטה חדשה, לא רק כמוסד אקדמי מצוין אלא כמנוע של מחקר יישומי, חדשנות, יזמות, חוסן אזורי והשפעה לאומית", הוא אומר. "אני מביא לתפקיד ראייה מערכתית: היכולת לחבר בין מחקר ליישום, בין אסטרטגיה לביצוע, ובין פריצות דרך מדעיות לבין תוצאות עסקיות, מדיניות וחברתיות".
פרופ' אייל שמעוניתל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגלילהמקום בו רעיונות הופכים למקומות עבודה
התפיסה שמנחה את תל-חי היא שאוניברסיטה בגליל לא יכולה להתקיים במנותק מהאזור סביבה. "חלק מהותי מהתפקיד של האוניברסיטה הוא לסייע ביצירת תעסוקה איכותית, לחזק את החקלאות והתעשייה, למשוך צעירים ומשפחות ולתת מענה לאתגרים הייחודיים של הצפון", אומר פרופ' שמעוני. לדבריו, ההצלחה של המהלך לא תימדד רק במספרי הסטודנטים או במאמרים המדעיים שיפורסמו: "היא תימדד בשאלה כמה צעירים נשארו בצפון, כמה חוקרים עברו לכאן, כמה חברות הוקמו או בחרו לפעול כאן, כמה מקומות עבודה איכותיים נוצרו וכמה פתרונות שפותחו בגליל מיושמים בישראל ובעולם".
מדובר בציפייה שחורגת מגבולות הקמפוס עצמו. החזון שמצטייר הוא של מערכת שלמה שנבנית סביב האוניברסיטה: מכוני מחקר, תעשייה, חקלאות מתקדמת ויזמות שפועלים יחד ומזינים זה את זה. "החיבור הזה יכול להפוך את הגליל למרכז מוביל בתחומים שבהם יש לו פוטנציאל יתרון אמיתי - חקלאות מתקדמת, מזון, פודטק, שינוי אקלים, מים, בריאות, רובוטיקה וייצור מתקדם", אומר פרופ' שמעוני. "ישראל זקוקה למנועי צמיחה חדשים מחוץ למרכז הארץ, לא רק מטעמים חברתיים או ציוניים, אלא כחלק מהחוסן הכלכלי והביטחוני שלה".
בטחון שמתחיל הרבה לפני הגבול
אחד התחומים שבהם האזור מבקש למצב את עצמו הוא ביטחון במזון, נושא שהפך רלוונטי במיוחד בשנים האחרונות. "ביטחון מזון אינו רק השאלה אם יש מספיק מוצרי מזון על המדפים מחר בבוקר", מסביר פרופ' שמעוני, שנחשב לאחד המומחים המוכרים בישראל בתחום. "זאת היכולת של מדינה להבטיח לאורך זמן מזון בריא, איכותי, מגוון ונגיש, גם בתנאים של מלחמה, משבר אקלים, מחסור במים, פגיעה בשרשראות אספקה או עלייה במחירי חומרי הגלם".
לדבריו, ישראל היא מדינה עם חקלאות טובה ותעשיית מזון חדשנית, אך במקביל תלויה מאוד ביבוא של חומרי גלם מרכזיים וחשופה לשינויים גיאופוליטיים. "לכן, ההיערכות צריכה להיות מערכתית", הוא אומר. "אי אפשר לפתור את האתגר באמצעות טכנולוגיה אחת או באמצעות הגדלת היבוא. יש צורך לחזק את החקלאות המקומית, להשקיע במחקר ובחדשנות, ולבנות מלאים ושרשראות אספקה עמידות יותר. ביטחון מזון הוא חלק מביטחון לאומי".
התפיסה הזו מתורגמת גם לתוך הכיתות. "אנחנו מבינים שהסטודנטים של היום יצטרכו להתמודד עם בעיות מורכבות שאין להן פתרון בתחום דעת אחד", אומר פרופ' שמעוני. "היתרון הגדול של תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל הוא שהלימודים אינם מתקיימים במנותק מהשטח. סביבנו נמצאים החקלאים, מפעלי המזון, חברות טכנולוגיה, בתי חולים ורשויות אזוריות". לדבריו, האינטגרציה עם מכון המחקר מיגל, למשל, מעניקה לאוניברסיטה יכולות מו"פ יישומי מחובר לשטח שאין למוסדות אחרים.
הדור שבוחר לבנות במקום לעזוב
חלק מרכזי בסיפור הצמיחה של האזור הוא הפרופיל של הסטודנטים שבוחרים בו. בתל-חי לומדים כיום צעירים מרקעים מגוונים, חלקם מהגליל והגולן ורובם מכל רחבי הארץ, שבוחרים במודע לעשות כאן מהלך משמעותי בחייהם. "רבים מהם מתאפיינים בעצמאות, בחיבור לאנשים ולטבע וברצון ללמוד במקום שיש בו תחושה של קהילה", אומר פרופ' שמעוני. "הם לא מגיעים לקבל תואר בלבד. הם מחפשים חוויה, שייכות, קשר אישי עם המרצים, וגם אפשרות להיות מעורבים וליזום".
לדבריו, את מה שהאוניברסיטה הצפונית מציעה קשה להם למצוא במוסדות גדולים יותר. "הסטודנט כאן אינו מספר. הוא יכול להכיר את החוקרים, להשתלב, לקחת חלק בפרויקט עם חקלאי, מפעל או חברת טכנולוגיה, ולהשפיע כבר במהלך הלימודים. הקרבה בין התחומים ובין האנשים יוצרת הזדמנויות שקשה לייצר במוסדות גדולים ומרוחקים יותר". מעבר לכך, הוא מוסיף, תל-חי מציעה לסטודנטים להיות חלק מסיפור גדול: "הם לא מגיעים ללמוד באוניברסיטה קיימת; הם שותפים לבנייה של אוניברסיטה חדשה ולתהליך ההתחדשות של הגליל".
מקמפוס לימודי לתשתית שסביבה נבנים מחקר, תעשייה ותעסוקה
(תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל)
לא משלבים AI - מתחילים ממנו
לצד ההתפתחויות במחקר ובקשרים עם השטח, השנה נפתח בתל-חי אשכול (פקולטה) חדש להנדסה ותקשוב מתקדם, שבו כלל התוכניות מבוססות בינה מלאכותית מהיסוד ולא כקורסים בודדים. בראש האשכול עומדת תוכנית "הנדסת מערכות בינה מלאכותית" - התוכנית הראשונה בישראל במסלול הנדסה ארבע-שנתי שמכשיר מהנדסים לבנות מערכות שהבינה המלאכותית עומדת בליבן.
מי שרוצה להכיר מקרוב את האוניברסיטה, את האשכול החדש ואת האנשים שמובילים אותה, מוזמן ליום הפתוח האחרון לשנה זו, שיתקיים בתל-חי ב-13.8. לכל הפרטים>>
מוגש מטעם תל – חי אוניברסיטת קרית שמונה בגליל
