"זה מחזיר אותי לאותם ימים. ההורים הולכים לעבור תקופה קשה מאוד": הפרשה במעון באריאל השיבה לכותרות את מקרי ההתעללות הקשים בפעוטות, והזיכרונות הכואבים צפים מחדש גם אצל יוסי חברה, שבתו הייתה בגן של כרמל מעודה.
חברה והורים נוספים שילדיהם חוו התעללות בעבר, יודעים היטב שהפגיעה לא נגמרת כשהחקירה מסתיימת או כשהגננת נשלחת לכלא. גם שנים אחרי, הילדים ממשיכים להתמודד עם מה שעברו וההורים עדיין סוחבים את תחושות האשמה.
גלריה
"תחושה קשה מאוד של 'איפה הייתי'". פעוטות שעברו התעללות במעון באריאל
(לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
אחד מאותם הורים הוא ירדן רוזנטל מאילת, ששלח את בנו בכורו לגן "אילנה קובר" עוד בגיל שנה וחצי. הבן, כיום כבר בן 6.5, היה קורבן ישיר למעשיה של הגננת. ״הילד שלי גדל מאז אמנם, אבל אנחנו עדיין מטפלים בו וזה לא משהו שנגמר. כל פרשה כזו שמתפוצצת מחזירה אותנו מיד למה שעברנו".
"זה קרה ב-2023. בני היה בגן הזה בין שנה וחצי לשנתיים וחצי", נזכר רוזנטל. "בהתחלה חשדנו שקורים כל מיני דברים. עם הזמן נוצרה איזושהי דריכות כי הבן סיפר כל מיני דברים, כגון ששמו אותו בחדר חשוך. הגשנו תלונה במשטרה ואז פתחו את המצלמות וראו את כל ההתעללות בילדים".
הורי הפעוטות שעברו התעללות בגן "אילנה קובר" באילת, ממתינים לגזר הדין לקובר, הנאשמת ב-380 מקרי התעללות, במחוזי בבאר שבע
את ההשפעות של מה שבנו עבר הם סוחבים גם שנים אחרי: "הבן שלי זוכר ומספר על זה עד היום, וזה גם חלק מהטיפול שלו. זה משהו שהוא תמיד יסחב איתו. הוא תמיד יעדיף דמות של גבר מאשר אישה, הוא גם ממש מפחד מהחושך וכל לילה מתעורר ומגיע אלינו לחדר".
קובר נשפטה לקצת יותר מעשר שנים בכלא, אך לדבריו יש צורך בהעלאת העונש במקרים של התעללות: "עשר שנים זה לא מספיק. במעמד גזר הדין הרגשנו שהשופט רואה אותנו והוא משתמש בכלים שיש לו בצורה הנכונה.
"באותו הזמן זה היה העונש הראשון הכי חמור אחרי כרמל מעודה. מאז אני עוקב ורואה שהענישה עלתה משמעותית, והיא צריכה להמשיך ולעלות".
פעוטות שעברו התעללות במעון באריאל
(לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
לרוזנטל היה חשש להכניס את בנו השני למסגרת. אחרי זמן רב הוא נכנס למעון מפוקח, אבל גם שם הם גילו על התעללות: "חודש לאחר שנכנס למעון, גילינו שגם שם קורים דברים. הברק פגע פעמיים ודרשנו לפתוח מצלמות. הגיעה המפקחת והגשנו תלונה במשטרה. זה לא היה אירוע בסדר גודל של הגדול, אבל פירקו את הכיתה, הסייעות נעצרו והייתה חקירה".
בעקבות המקרה, רוזנטל ואשתו סוחבים עד היום את האשמה: "זו תחושה קשה מאוד של 'איפה הייתי'?".
"שנים של טיפול"
לין, בתו של יוסי חברה (כיום בת עשר) הייתה קורבן לאלימות בגן הזוועות של כרמל מעודה, שנידונה לתשע שנים וחצי בכלא.
חברה היה אחד מסמלי המאבק נגד הגננות המתעללות, וכעת הכל צף אצלו מחדש: ״השתדלתי להתנתק לחלוטין מהתקשורת בכל מה שקשור להתעללויות בגנים, והפרשה של אריאל מטלטלת אותי בצורה לא נורמלית.
"החלטתי להתנתק לכמה ימים מהרשתות כי לא יכולתי לראות את זה. זה מחזיר אותי לאותם ימים, ולהבנה שהם הולכים לעבור תקופה מאוד קשה".
"זו מלחמה קשה. פירקתי את הבית שלי תוך כדי". יוסי חברה והבת לין
(צילום: אלי דסה)
עד היום חברה ובתו סוחבים את הכאב: "לין עברה שנים של ליווי ושל טיפול נכון, וזה לא פשוט כי המדינה לא מלווה אותנו. אתה מקבל בהתחלה טיפולים, ואז זה נגמר וצריך לממן מכיסך. היום לין נמצאת במקום מדהים ובדרך הנכונה, אבל היו שנים מאוד קשות עם הרבה שאלות וזיכרונות כואבים, והיא זוכרת הכול. היא אומרת שהיא תרצה לירוק עליה כשהיא תפגוש אותה.
"הפרשה הזו מאריאל ממש מחזירה אותי לסרטונים בתחנת משטרה. אתמול ראיתי סרטון של הורה מתפרץ בבית משפט, ויש לי בדיוק סרטון כזה. אני מבין מה מתחולל לאותו אבא בראש. קשה לשלוט בעצמך, וכל כך נכנסתי לדמות שסגרתי את האייפון ולא יכולתי להמשיך לצפות כי אני מרגיש שאני שם.
"זה מטורף שאנחנו ממשיכים לשמוע על מקרים כאלה", אומר חברה. "יכול להיות שהן נהיו יותר מתוחכמות אז צריך למצוא דרך להרתיע, כמו שצעקתי חודשים בכנסת בוועדות. לא הגיוני שיש אפשרות לתלות מודעה 'דרושה סייעת' וככה הן מתקבלות".
יוסי חברה: "זה מטורף שאנחנו ממשיכים לשמוע על מקרים כאלה. יכול להיות שהן נהיו יותר מתוחכמות אז צריך למצוא דרך להרתיע, כמו שצעקתי חודשים בכנסת בוועדות. לא הגיוני שיש אפשרות לתלות מודעה 'דרושה סייעת' וככה הן מתקבלות"
לדבריו, להורים מהפרשה החדשה מחכה עוד דרך ארוכה: "זו מלחמה קשה. פירקתי את הבית שלי תוך כדי. בסופו של דבר אין דרך אחרת חוץ מהחוק, ואתה לא יכול לקחת את החוק לידיים".
"עדיין לא התאוששתי"
בתה של שלי וקנין מפתח תקווה, הייתה בת שנתיים וחצי כשנפלה קורבן למקרה אלימות בגן של "לולי של אורלי". הגננת, אורלי דוידוביץ, נשלחה לשמונה שנות מאסר, ובתה דניאל נשלחה ל-11 שנים.
"טלטלה רגשית שלא עברה לי עד היום". שלי וקנין, שבתה נפלה קורבן לאלימות בגן "לולי של אורלי" בפ"ת
(צילום: באדיבות המצולמת)
"לראות את התמונות האלה, זה מחזיר אותי ממש לסיטואציה שחוויתי. זה היה מזעזע", אומרת וקנין. "אני זוכרת את הרגעים שבהם כל האסימונים נופלים לי, ואני מבינה למה הילדה שלי מתנהגת כך ומאיפה כל הרגרסיה, ושזה לא בגלל ההתנהגות שלי - זו טלטלה רגשית שלא עברה לי עד היום".
לדבריה, היו סימני אזהרה אך היא לא קישרה אותם לגן. "היה לה פחד מרעשים, בעיות קשות עם האוכל, והיא לא הייתה מסוגלת להתקרב לאנשים שאינה מכירה. עד היום, חמש שנים אחרי, אנחנו בטיפול אצל תזונאית ובטיפול רגשי".
"כנראה שאי אפשר להתווכח עם תחושה של אמא". גזר דין בפרשת ההתעללות ב"הגן של לולי"
(צילום: יאיר שגיא)
גם וקנין עצמה מתקשה להתאושש מהטראומה: "אני לא במקום להתמודד עם זה מולה ולדבר על זה. אין לי את הכוחות הנפשיים לדבר על זה. אי אפשר להתאושש מדבר כזה. היום אני מבינה שאם הייתי יודעת, לא הייתי שולחת אותה לשם, אבל תמיד יש את הקולות של 'אולי הייתי צריכה לפעול אחרת'.
"לא הייתי מרוצה שם, אבל היא עברה המון גנים ואמרו לי שיש דברים שכדאי להבליג עליהם. כנראה שאי אפשר להתווכח עם תחושה של אמא. יש לי עוד ילד היום בגן, ואין מצב שהוא הולך אליו בלי מכשיר הקלטה".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.11.26
