רס"ל רוני המר לא באמת פשט את מדי הצבא. הוא רק הוסיף לצידם סט נוסף, כחול. המר, לוחם לשעבר בגדוד 101, משרת במילואים מ-7 באוקטובר 23', ובשלב מסוים הבין שהם כבר ממלאים את חייו. "הרגשתי שאני כולי בביטחון", הוא אומר. משם, הדרך לגיוס למשטרה הייתה קצרה.
המר, בן 37, עלה מהודו לפני 20 שנה, ובימים אלו הוא משרת כסייר בתחנת "תבור" שבכפר תבור. הוא ועוד שלושה מבני קהילתו הם השוטרים הראשונים מבני המנשה במחוז צפון.
בני המנשה, שמזהים את עצמם כצאצאי אחד מעשרת השבטים האבודים, עלו לישראל מצפון-מזרח הודו לאורך השנים, ובמשטרה גילו אותם רק לאחרונה.
"עד לפני שנתיים לא היו לנו שוטרים מבני המנשה", אומרת סנ"צ חן שושני, קצינת משאבי אנוש של מחוז צפון, האחראית על גיוס השוטרים במחוז וקליטתם. "נחשפנו לקהילה הזו, שרבים מאנשיה מתגוררים בצפון ומשרתים שירות משמעותי בצה"ל, במלחמה הנוכחית. לשמחתי, בתקופה האחרונה כבר הצטרפו ארבעה צעירים נמרצים וערכיים למחוז הצפוני".
בדומה לרס"ל המר, גם אצל רס"ל בנימין טאוטהנג (27) המלחמה הפכה את המילואים לשגרה. הוא עלה מהודו ב-2015, ומאז הוא ומשפחתו גרים בקריית-שמונה. בצבא שירת בנח"ל, ומאז 7 באוקטובר הוא "עושה מילואים בלי הפסקה".
"תמיד חשבתי שלשרת במשטרה זה ערכי וציוני", הוא מספר, ואם זה תלוי בו, הוא יישאר בה עד הפנסיה.
במהלך השנתיים האחרונות בנימין משרת כסייר במרחב כינרת, ולצד זה עוזר לבני הקהילה: "בגלל שיש לנו בבני המנשה הרבה עולים חדשים שלא יודעים עברית, אני משמש מעין מתווך עבורם כי אני דובר את שפת הקוקית, השפה המדוברת בקרב הקהילה".
"גולדין היה מפקד ענק"
רס"ל ראובן דרנגון, בן 31, עלה עם משפחתו ב-2006, ובצבא שירת בסיירת גבעתי. מפקדו היה סגן הדר גולדין ז"ל, שנפל ברפיח ב"צוק איתן". גופתו הוחזקה בידי חמאס יותר מ-11 שנים, עד שהושבה לישראל בנובמבר אשתקד. "הוא היה מפקד ענק, למדתי ממנו הרבה", אומר דרנגון.
אחרי 7 באוקטובר הוא החליט לעבור למשטרה, ולפני כשנתיים וחצי הצטרף ליס"מ עמקים כלוחם. דרנגון יודע שבקהילה שלו זו עדיין בחירה נדירה, ומקווה שזה ישתנה: "מעטים מהקהילה שלנו התגייסו למשטרה, והייתי רוצה להמליץ לצעירים שלנו לעשות זאת".
גם במחוז הצפוני מקווים שהארבעה הם רק ההתחלה. "מבחינתי, המחוז ימשיך לעודד ולקרוא לצעירים מהקהילה להצטרף אלינו", אומרת שושני.
הרביעי בחבורה הוא רס"ל אהרון נמטה, בן 27. הוא עלה עם משפחתו ב-2014, ומאז הם חיים בנוף הגליל. בצבא שירת בחיל התותחנים כתומך לחימה, ואחרי השחרור נקרא למאות ימי מילואים.
מזה כשנה וחצי אהרון משרת כסייר בתחנת נוף הגליל, העיר שהפכה לביתו, והיעד שלו כבר מסומן: "חולם להיות הראשון מבני המנשה שהוא מפקד תחנת משטרה".







