לטרוף את העולם, כתף אל כתף: סיפורו של רס"ל אלעד מיכאל ששון ז"ל
רס"ל אלעד מיכאל ששון ז"ל מילא את החלל באור, בצחוק ובביטחון שקשה להסביר במילים. הוא היה לוחם בחטיבת הקומנדו, שנפל בקרב הגבורה בכיסופים ב-7 באוקטובר 2023, והוא בן 21 בלבד. אלעד, שגדל במוצא עילית, הותיר אחריו משפחה אוהבת, בת זוג וחברים המומים, המנסים לאסוף את השברים ולספר את סיפורו של מי שהיה תמיד הלב הפועם של כל חבורה.
1 / 4
הילד הסקרן שהפך לקפטן
כבר מתחילת דרכו, אלעד עשה דברים בדרך הייחודית שלו. "הוא לא זחל, הוא דילג על שלב הזחילה וגרר את עצמו", נזכרת בחיוך אימו, עליזה. "הוא היה צריך תמיד להיות עם הראש למעלה, לראות את העולם. מאוד סקרן". הסקרנות הזו הפכה לאורך השנים לשילוב נדיר של אינטלקט יוצא דופן וחוש הומור פרוע. הוא קרא ספרי פילוסופיה בגיל צעיר, לימד את עצמו לנגן בגיטרה ולעשות ספורט, ומנגד ידע להיות השטותניק של החבר'ה.
אלעד היה איש של אנשים. הוא אהב לפתח דיונים עמוקים, אך יותר מכל אהב להצחיק ולדאוג לסובבים אותו. המגרש הביתי שלו היה מגרש הכדורסל, שם שיחק שנים בהפועל ושימש כקפטן, תפקיד ששיקף במדויק את המנהיגות הטבעית שלו. "הבילוי הקלאסי שלנו היה כשכולם יושבים במטבח, ואלעד מבשל ומגיש לכולם אוכל", מספרת עמית, בת זוגו בשנתיים האחרונות לחייו. "הוא פשוט אהב אנשים".
"עכשיו תורי": הבחירה בלוחמה ובצוות
הזיקה לשירות משמעותי הייתה טבועה באלעד מגיל צעיר, כחלק מהמורשת של סבו מיכאל, שעל שמו הוא קרוי. למרות שהתקבל למסלול היוקרתי של קורס טיס, אלעד הבין במהירות שזהו לא המקום עבורו. הוא חיפש את הביחד, את עבודת הצוות, את הרעות. " אני חייב להיות קרבי, אני לא מתאים למקום הזה", אמר לחברו הטוב אלון ידין. הוא רצה לישון עם החבר'ה, ללכת איתם כתף אל כתף ולדאוג להם.
אלעד עבר לחטיבת הקומנדו, ביחידת אגוז. כלוחם, הוא בלט בגופו החסון, אך בעיקר ברוחו. הוא מעולם לא התחמק ממשימות שחורות או שוחקות. "תחשוב שכשאתה לא עושה את זה, אז חבר שלך צריך לעשות את המשימה הזאת", נהג לומר. תמיד אמר: "עכשיו תורי, זה התפקיד שלי".
הקרב האחרון בכיסופים
בסוף השבוע של ה-5 באוקטובר חזר אלעד הביתה לחופשה, אך כבר בלילה הוקפץ לשמירות בחווארה. בשבת בבוקר, עם פרוץ המתקפה, הוקפץ הצוות שלו במהירות לדרום. בשיחת הטלפון האחרונה עם אימו בשעה 9:00 בבוקר, כשניסתה להרגיעו, ענה לה בבגרות ובנחישות: "לא אמא, זה רציני, זה מלחמה".
אלעד וצוותו הגיעו למוצב כיסופים, שם ניהלו קרב אש חיה מול מחבלי נוח'בה בתוך המוצב הכבוש. גם ברגעים הקשים ביותר, אלעד נותר "חכם השבט" של הצוות, ועצר מיד פעם כדי לכלכל את הצעדים בתבונה. אלעד הסתער בראש הכוח, ובמהלך התקדמות במוצב, נקלעו הלוחמים למארב של מחבל שהפתיע אותם מהגג. אלעד נפגע ונהרג במקום.
החלל שלא יתמלא
רק לאחר נפילתו, גילתה משפחתו נקודת אור נוספת באישיותו: אלעד התנדב במשך תקופה ארוכה בארגון "שלווה", שם אימן כדורסל ילדים עם תסמונת דאון ונוער בסיכון, ומעולם לא סיפר על כך דבר.
"הוא הכי חסר כשמגיעים הביתה", מספר אחיו רועי בכאב, "הכיסא שלו בשולחן שישי ריק, ואף פעם לא מתמלא". חבריו מספרים כי מאז נפילתו, הדינמיקה בחבורה השתנתה לחלוטין: "הוא היה הדבק שלנו".
אלעד היה רגע לפני שחרור, מלא בתוכניות ובשאיפה "לטרוף את העולם". עמית, בת זוגו, מסכמת בגעגוע את המורשת שהותיר אחריו: "מרגיש לי שאלעד היה רוצה שנשמח ונהנה ממה שיש לעולם הזה להציע. אולי כי זה מה שהוא היה עושה, וזה מה שהוא מאחל לנו".
רס"ל אלעד מיכאל ששון ז"ל, חטיבת הקומנדו, נפל בתאריך 7.10.2023, בן 21 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
רס"ל
אלעד מיכאל ששון
