שמע יריות, לקח את הנשק ורץ להגן על אופקים: פרידה מהגיבור אבי בוזגלו ז"ל
רס"ר אבי בוזגלו ז"ל, בלש במשטרת ישראל שנפל בקרב באופקים ב-7 באוקטובר 2023, היה אדם שהביא איתו לכל מקום תקווה, שמחה ואור.
1 / 4
אבי, בנם של זהבה ומרדכי ואח גדול לאור ולאהרון, גדל באופקים כילד מתוק וסקרן. אמנם הוא לא היה הבן הבכור, אך כינה את עצמו כך - ואכן נהג כבכור.
כבר בתיכון התנדב במרכז "חוסן" ובעמותת "אחריי!", שם הדריך ילדים ונוער ופעל רבות למענם. הוא אהב לעזור ולתת לאחרים, וכיבוד הורים היה ערך עליון עבורו.
האח הגדול של הבית
כשהיה בן 12 התגרשו הוריו, ואבי לקח על עצמו אחריות על הבית ועל אחיו, שכיבדו אותו והקשיבו לו. הוא ידע איך לדבר איתם ולהיות שם בשבילם, ואמו, זהבה, אמרה עליו: "אבי לא היה רק הבן שלי, הוא גם היה חבר".
את הרצון לשרת כלוחם שאב מקרוב משפחה, צנחן שנהרג במלחמת ששת הימים, ועליו כתב: "אם אלך בעקבותיך, אדע שלא סתם אחרף את נפשי".
אבי נרשם למכינה קדם-צבאית, ועם סיומה, ב-2015, התגייס לצה"ל ושירת ביחידת "דובדבן" - אף שבצניעותו העדיף לספר ששירת בצנחנים. ב-2020 התגייס למשטרת ישראל ושירת כבלש בתחנת רהט, וחלם להצטרף לימ"מ.
איש של עקרונות וחברות אמת
בחיי היומיום היה אבי אדם של עקרונות, שיכול היה להיסחף לוויכוח של שעות על פוליטיקה ועתיד המדינה, גם אחרי שכל החברים כבר החליפו נושא.
הוא אהב ספורט, התאמן כשעתיים מדי יום וגרר אחריו לחדר הכושר חברים ובני משפחה, והיה בו קסם מיוחד שהרשים גם את המורות שלימדו אותו, וגם את יתר המבוגרים שהיו סביבו וחיבבו אותו מאוד.
עם שלומי, חברו מהגן, נהג לדבר במשך שעות מדי יום ועדכן אותו בכל דבר, גם באמצע הלילה. וכששלומי ושני התחתנו בקיץ 2023, אבי היה שותף מלא - הרים כיסאות ושולחנות לערב המקווה, התעניין היכן הוא יכול להושיט יד ושימח אותם עד השנייה האחרונה.
כשבני הזוג הזמינו אותו להצטרף אליהם לירח הדבש, סירב בנימוס ואמר: "אני חוסך כסף עכשיו כדי לעזור לאימא שלי, אני רוצה שהיא תעבור דירה".
שלוש שניות להתארגן
יום לפני נפילתו, כשישב עם שלומי על החוף, שאל אותו לפתע מה יעשה אם ימות, ואמר משפט שנחרט בלב חבריו: "אם אני אמות, זה רק על קידוש השם".
בערב שמחת תורה, יממה לפני הטבח הרצחני, אמר אבי לאמו שהוא מאמין שבקרוב תהיה מלחמה קשה עם הרבה אבדות.
ב-7 באוקטובר, העיר אותו אחיו הצעיר בגלל האזעקות. אבי פתח את חלון הסלון, זיהה ירי מנשק אוטומטי, ותוך שלוש שניות התארגן: חבש את כובע הזיהוי, הכניס את תעודת השוטר לכיסו, לקח את נשקו ואת הנייד - ורגע לפני שיצא מפתח הבית, אחותו ביקשה ממנו שימתין ולא ייצא עדיין.
"נראה לך שאני שומע את זה ולא יוצא?", ענה לה אבי בטון נחרץ, ורץ החוצה מבלי שהספיק לשטוף פנים ולהכניס דבר מה לפיו, אפילו לא כוס מים.
"שלומי, יש מחבלים בעיר, אני יוצא", אמר לחברו בטלפון - ואלה היו מילותיו האחרונות.
אבי חבר לחייל ולאזרח שיצאו גם הם לכיוון הירי, והשלושה זיהו חוליית מחבלים, פתחו באש וחיסלו כמה מהם. במקביל מחבלים נוספים החלו להקיף אותם, ואבי נלחם בחירוף נפש עד שנפל בקרב והיה בין הראשונים שנהרגו באותו בוקר.
מאוחר יותר, חבריו איתרו את הנייד שלו מושלך בשכונת מישור הגפן, השכונה שספגה את כמות האבדות הגדולה ביותר באופקים באותו יום.
החלום שאמא הגשימה בשבילו
בלכתו הותיר אחריו אבי הורים, אח ואחות וחברים המומים – אך גם מורשת של צניעות, אהבה ונתינה בלי לבקש דבר בתמורה. תוך חצי שנה מכרה אמו את הדירה וקנתה חדשה, כפי שביקש. "הוא לא עשה את זה בשבילו, הוא לא עשה את זה בשביל שום גאווה", אמרה שני, "הוא עשה את זה כי הוא רצה לדאוג לנו".
אבי עשה ב-26 שנות חייו את מה שאנשים רבים לא מספיקים בחיים שלמים, והותיר חותם של אור שלעולם לא ייכבה.
רס"ר אבי בוזגלו, משטרת ישראל, נפל בתאריך 7.10.2023, בן 26 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
רס"ר
אבי בוזגלו