"בכל זאת, תרימו את הראש": לזכרו של רס"ר אור ברנדס ז"ל
ישנם אנשים ששמם אינו רק מזהה מקרי, אלא מצפן פנימי. רס"ר אור ברנדס ז"ל, לוחם חיל השריון שנפל בקרב ברצועת עזה ב-2 בדצמבר 2023 והוא בן 25 בנופלו, היה כשמו - מעיין של אור, חיוך ואנרגיה שהאירו את כל הסובבים אותו.
1 / 5
"סימן ההיכר שלו היה החיוך"
מילדותו התאפיין אור בשילוב נדיר בין שמחת חיים כבושת לב, תחרותיות בריאה ועומק מחשבתי. "סימן ההיכר שלו היה החיוך", משחזר אחיו ברק. "ילד, נער ואדם בוגר - תמיד עם חיוך". לצד הרוח המצחיקה והשטותניקית, התגלה בו אדם מעמיק, איש של שיחות נפש, חסד ונתינה בלתי מתפשרת.
כבר מנעוריו נפעמה משפחתו מרוח ההתנדבות שלו. כמדריך בבני עקיבא, בלטה בו תפיסה ערכית עמוקה. ביומנו האישי כתב על התשוקה לתרום לחברה, מתוך אמונה יוקדת בערך הנתינה. רוח זו הובילה אותו, לאחר שירותו הצבאי כמפקד מצטיין בשריון, להקים עם חבריו גרעין חברתי בעכו שנועד לקרב בין דתיים לחילוניים ובין יהודים לערבים. בהמשך פנה ללימודי פילוסופיה ופסיכולוגיה - תחומים אותם אהב בכל ליבו.
איש של משפחה
מעבר לערכיו, אור היה איש של משפחה. כאח וכדוד, הוא הוגדר על ידי קרוביו כ"דוד שרוף". אהבתו לאחייניו הייתה כה עמוקה, עד שתמונותיהם ליוו אותו אפילו בתוך תא הנהג של הטנק בקרב. ימים ספורים לפני נפילתו, ניצל שעות מעטות של הפוגה כדי להפתיע את אחיו ולנסוע להסיעו - מחווה קטנה של חסד ואהבה שזכורה עד היום כמזכרת אחרונה לאופיו האצילי.
כשבוע לפני חג החנוכה, התדפקה הבשורה המרה על דלת המשפחה. אור, שרק ימים ספורים קודם לכן כתב לחבריו ברשתות החברתיות מסר של חיזוק - "בכל זאת, כן כן תחייכו, כן כן תרימו את הראש" - נפטר והותיר חלל עצום.
אביו, מיקי, מסכם בדמעות: "איפה אור לא חסר לי? אור היה איש טוב, בן טוב, אח טוב ודוד טוב. הוא הפיץ אור בכל מקום שאליו הלך". כעת, מול התחושה הקשה של ההחמצה והגעגוע, נותרה משפחתו עם המשימה לבנות את החיים מחדש, מתוך החיוך, האור והצוואה הרוחנית שהותיר אחריו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
רס"ר אור ברנדס, חיל שריון, נפל בתאריך 2.12.2023, בן 25 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
רס"ר
אור ברנדס
