נלחם על גולני: הגיבור נאור סיבוני ז"ל שכבש לבבות ונלחם עד הסוף
כבר מרגע שנולד, נחרט שמו של נאור סיבוני ז"ל בלב סובביו. אחיו הבכור, דור, נזכר בגאווה: "אני הצעתי לאמא שלי דווקא את השם נאור". אמו, צילה, מתארת ילד יפה תואר בעל תלתלי זהב, שובב ו"קונדסון" המלא בהומור ובכבוד. אך יותר מכל, מה שהגדיר את נאור מהרגע הראשון היה חיוכו. אביו, דקר, מספר כי חיוכו הכובש שבה את הלבבות עוד מימיו בגן ובבית הספר, ואמו מוסיפה כי מורותיו תמיד אמרו שלא ניתן לכעוס עליו - "הוא מחייך את החיוך, זהו, אנחנו נשבות בקסם של החיוך שלו".
1 / 4
רגישות רבה לסביבתו
לצד האופי הכובש, ניחן נאור ברגישות רבה לסביבתו. בת דודתו, טליה מויאל, נזכרת כיצד בכיתה ג', כשלא הרגישה טוב, נאור היה הראשון שרץ אחריה. "האינטראקציה הזאת, החיבור הרגשי הזה, זה היה משהו מטורף". אהבה גדולה נוספת בחייו הייתה הכדורגל ואהדתו המושבעת למכבי תל אביב. אביו ואחיו נזכרים בנסיעה המשותפת למשחק בחו"ל ובמשחקיו על המגרש, שם הפגין כישרון רב ואנרגיה שכולם התקשו לעמוד בקצב שלה.
כשהגיע זמן הגיוס, נאור לא נתן לדבר לעמוד בדרכו להגשים את חלומו. "הוא נלחם להיות בגולני", מספרת אמו, "תמיד אמר: 'זה או גולני, או לא כלום'". אביו משחזר כיצד סירב לקבל דחיית שירות מבלי להבטיח שיבוץ בחטיבה, והבהיר כי הוא מוכן אף לשבת בכלא עד שיקבל את השיבוץ הנכסף. במהלך שירותו הקרבי והתובעני, מעולם לא התלונן, וכששאלה אם קשה לו, השיב תמיד בחיוך: "הכל טוב אימוש, הכל טוב".
בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, חשה טליה בת דודתו תחושת חרדה עמוקה וכאב בלב. היא שלחה לו הודעה דואגת, בשעות שבהן כבר נפצע במהלך הקרב. דור מתאר את הלחימה העזה של נאור וחבריו על הפילבוקס הצופה לעזה: נאור פתח באש לעבר המוני המחבלים, הדף ירי RPG, והמשיך להילחם בתוך הבסיס.
גם לאחר שנפגע מחרך המיגונית וסבל מפציעה קשה, לחם לצד חבריו עד אשר נפגע מרימונים שנזרקו למתחם ונפל בקרב. סמ"ר נאור סיבוני ז"ל נפל והוא בן 20 בלבד. אביו מציין בהערכה: "הם ידעו שמי שיוצא לקרב - לא חוזר. אבל הם עשו את הכל, נלחמו עד טיפת הדם האחרונה".
זוכרים את נאור
לאחר נפילתו, נחשפו בני המשפחה למעשי החסד הרבים שעשה בסתר - תמיכה בחיילים בודדים, דאגה למי שסבל מחרם, ודאגה תמידית לאוכל ולארוחות חמות לחבריו.
כיום, זכרו של נאור חי ופועם בכל רגע. אמו, שהייתה נגד קעקועים, קעקעה על ידה את תאריך לידתו בספרות רומיות, בדיוק באותו מקום שבו היה לנאור קעקוע. אחיו דור ממשיך לעלות לקברו כדי להתייעץ איתו ברגעים מורכבים, והמשפחה מנציחה אותו בכל אירוע, ובטורניר כדורגל שנתי במושב בשיתוף הגדוד של גולני. נאור הותיר חותם עמוק בלבבות רבים, וכפי שמסכמת אמו: "למרות הכאב, החור שנפער, אנחנו מלאים בגאווה".
סמ"ר נאור סיבוני ז"ל, חטיבת גולני, נפל בתאריך 7.10.2023, בן 20 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.