התקווה עדיין כאן: סיפורו של סמל יהב מעיין, הלוחם והמגן השקט של הילדים הבודדים
סמל יהב מעיין ז"ל הגיע אל העולם כמתנה טהורה. הוא נולד לאחר היריון קשה ומורכב לאימו, גלי דגני מעיין, ושמו נשא תפילה סמויה: יהב - מלשון תקווה, וראשי התיבות של "ישמור ה' בני". ב-11 בינואר 2025, כשהוא בן 19 בלבד, נפל יהב בקרב בבית חאנון שברצועת עזה, בעת ששירת כלוחם בחטיבת הנח"ל. הוא השאיר אחריו הורים, את אחותו גאיה ועוד 3 אחים מנישואיו השניים של אביו, משפחה אוהבת, חברים שבורי לב ומורשת עמוקה של אהבת אדם, צניעות וראיית האחר.
1 / 3
הילד של הבית, החיוך של החבר'ה
יהב גדל במשפחה אוהבת, מאוחדת ותומכת. כילד התאפיין בשקט פנימי שאפשר לו לשקוע שעות בפאזלים, בלגו ובמשחקי פליימוביל. ככל שבגר, נשבה בקסמו של הכדורגל והפך לבית"ריסט מושבע בנשמתו.
החברים מספרים על נער בעל לב ענק וחיוך מדבק שקנה את כולם ברגע. "גם אם היית עצבני או עצוב, החיוך שלו ישר שינה לך את מצב הרוח", מספר חברו ע'. יהב היה עמוד התווך של ימי שישי; למרות העייפות מהשירות המאתגר, הוא מעולם לא ויתר על הספק קבוע: להגיע הביתה, לזלול את השניצלים של אמא, לחטוף תנומה קלה, להסתפר, לשחק כדורגל עם החברים, ולהתייצב בשש בערב בדיוק לקידוש אצל סבא וסבתא כדי לשחק עם בני הדודים הקטנים.
"עזבי אמא, אני נחלאווי"
היה ברור לכל שיהב יבחר במסלול קרבי ומשמעותי. הוא התגייס בדצמבר, חודשיים בלבד לאחר אירועי השבעה באוקטובר, מתוך תחושת שליחות עמוקה ומודעות מלאה לסכנות. אף שבתחילה כיוון לחטיבת גבעתי, בעקבות חבר ילדות ששובץ לנח"ל שינה את דעתו בהצהרה: "אמא, עזבי, אני נחלאווי". עבור גלי, שהייתה נחלאווית בעצמה, זו הייתה שמחה כפולה. בצבא מצא חברות אמת, וכשחבריו מהבית שאלו בדאגה מה קורה שם בחוץ, יהב דאג תמיד להרגיע אותם בהומור האופייני לו: "שטויות, אנחנו משחקים שש-בש ושומעים רדיו".
המורשת השקטה: המגן של הילדים הבודדים
רק לאחר נפילתו, גילתה משפחתו של יהב עד כמה היה גיבור גם בחיי היום-יום האזרחיים. אב וילד שפגשו את גלי באקראי במסעדה, ניגשו אליה וסיפרו בדמעות: "הבן שלך הציל את הבן שלי". יהב, שהיה גדול מהילד בשנתיים, זיהה כי עוברים עליו חרמות קשים והוא נותר לבדו בהפסקות. בשקט, בלי לדברר או להשוויץ, תמך בו יהב, הרים את רוחו והעניק לו כוח להתמודד. בהמשך התברר כי היו ילדים רבים נוספים שיהב היה עבורם עוגן ומגן מפני הבדידות.
כל עוד זוכרים אותו - הוא חי
משפחתו וחבריו של יהב מסרבים לתת לאורו לדעוך. על זרועותיהם של רבים מקועקעות טביעות האצבע שלו בכתב ידו, וגלי עונדת בגאווה את השעון שקנה לו דודו, ליאל, לפני גיוסו. במודיעין נחנך "משעול יהב" במסגרת פרויקט הנצחה, אך מפעל ההנצחה המרגש ביותר נוגע ישירות לאופיו הייחודי.
יהב לא היה אנין טעם; הוא אהב אוכל פשוט - פסטה, אורז, ובעיקר הרים של שניצלים ביתיים. כעת, פועלת המשפחה להנצחתו דרך פרויקט "הר השניצלים של יהב" ברשתות החברתיות, ובמקביל שוקדת על כתיבת ספר ילדים בשם זה. הספר יעסוק בראיית האחר ובמניעת חרמות בקבוצות גיל צעירות. הכל מתוך רוחו, טוב ליבו והחיוך הגדול של יהב, שימשיך להאיר את העולם.
סמל יהב מעיין ז"ל, חטיבת הנח"ל, נפל בתאריך 11.1.2025, בן 19 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
סמל
יהב מעיין
