"פנים של שבת קודש": סיפורו של סמ"ר עמיחי יעקב ונינו ז"ל
סמ"ר עמיחי יעקב ונינו ז"ל, לוחם ביחידת מגלן, היה בן 22 בנופלו. הוא נהרג ביום השחור של ה-7 באוקטובר 2023, במהלך קרב גבורה להצלת תושבי קיבוץ כפר עזה. עמיחי הותיר אחריו סיפור חיים יוצא דופן של נפש עדינה, רגישה ומעמיקה, ששילבה באופן נדיר בין עולם של תורה, שירה וחברות לבין נחישות, מקצועיות ולחימה עילאית.
1 / 5
עמיחי נולד כבן שלישי לאחר שתי בנות, והוריו, רחלי ומני, זוכרים אותו כילד "נסיך, מתוק, מאוד עדין ומאוד חייכן". הוא ניחן בסקרנות עצומה, אהב ללמוד היסטוריה ותנ"ך, אך לצד זאת היה מלא חיים, שיחק כדורסל וכדורגל, והיה אהוב מאוד על סובביו.
הוא כיהן כיושב ראש מועצת התלמידים בבית הספר היסודי, והוביל תמיד מתוך הקשבה עמוקה לאחר. בין עמיחי לאביו נרקם קשר מיוחד; מני נהג לקחת אותו עמו לפגישות בכנסת ולביקורים בטייסות חיל האוויר, חוויות שעוררו בעמיחי התרגשות רבה. לצד העדינות, פיעמה בו רוח הרפתקנית: הוא אהב את הטבע, נסע בכל יום שישי בטרקטורון לגולן, עשה בנג'י ואף בילה לילה מושלג במרום גולן.
לאחר סיום התיכון, בחר עמיחי להעמיק בעולם הרוח ולמד בישיבת אלון מורה ובישיבת ברוכין בשומרון. הבחירה הייתה עבורו ערך עליון. הוא לא פעל מתוך הרגל, אלא מתוך בירור פנימי עמוק. כשגמלה בליבו ההחלטה להתגייס לשירות קרבי משמעותי, ניגש למשימה כמו למבצע צבאי. הוא נהג לקום ב-4:30 לפנות בוקר כדי להתאמן בדיונות של חולון לקראת הגיבושים, אך הקפיד לחזור בזמן כדי להכין כוס תה לרב לפני השיעור, מבלי לפגוע בסדר הלימוד.
עמיחי שאף להגיע לשלדג, וכאשר התבשר כי התקבל ליחידת מגלן, חווה אכזבה קלה. אולם, כפי שכתב בכתביו, הוא מצא את הכוחות להתגבר: "זו כרגע השליחות שלי, זה מה שהקדוש ברוך הוא הועיד לי, אז אני שם". הוא התגייס למגלן מתוך תחושת חיבור עמוקה לשרשרת הדורות. לאחר מסע אלונקות מפרך, כתב לרבו מילים מצמררות: "הרגשתי שזה לא זיעה, אלו דמעות של 2000 שנה".
בבוקר שמחת תורה, חודשים ספורים לפני סיום המסלול, הוקפץ הצוות של עמיחי מג'וליס והגיע לקיבוץ כפר עזה. במהלך חילופי אש קשים מול מחבלים, נפגע מפקד הצוות עילאי. עמיחי וחבריו חיפו על הכוח והצליחו לחסל את המחבל, אך במהלך ניסיון הפינוי תחת תופת אש, נפגע עמיחי מכדור במותן. החובש שפינה אותו סיפר להוריו כי בעוד שפניהם של פצועים אחרים היו מפוחדות, פניו של עמיחי היו שלוות ועדינות, "כמו פנים של שבת קודש".
לאחר נפילתו, גילו חבריו עד כמה היה עמיחי האוזן הקשבת של כולם, מייעץ ותומך בכל משבר. אחד מחבריו לצוות תיאר כי לעמיחי היה "צרור מפתחות" בלתי נראה, שבאמצעותו ידע למצוא את המפתח המדויק ללב של כל אדם. עמיחי הותיר אחריו מחברות עמוסות בסיכומים צבאיים מקצועיים כתצפיתן חוד, ולצידם שירים ומכתבים מרגשים.
"הגעגוע הוא גדול והוא כל הזמן", מספרת אימו, אך מדגישה כי המשפחה מקבלת דרישות שלום בלתי פוסקות מחבריו ומרוחו החיה. "אנחנו יודעים שזה מה שעמיחי היה רוצה - שנמשיך לחיות, שנמשיך לשמוח, שנמשיך לגדל את המשפחה, וזה מה שאנחנו משתדלים לעשות".
סמ"ר עמיחי יעקב ונינו ז"ל, יחידת מגלן, נפל בתאריך 7.10.2023, בן 22 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
סמ"ר
עמיחי יעקב ונינו
