"אני לא יכול לשבת ולא לעשות כלום": פרידה מהגיבור סמ"ר איתי נחמיאס ז"ל
סמ"ר איתי נחמיאס ז"ל, לוחם ביחידת הקומנדו הרב-ממדית "רפאים", שנפל בקרב מול מחבלי חמאס במושב מבטחים ב-7 באוקטובר 2023, היה ילד טבע שיותר מכל אהב להיות בחוץ, עם בעלי החיים.
1 / 5
איתי, בנם השלישי של גלית ועודד, אח צעיר לאביב ולאור ואח גדול לשלי, נולד ביישוב שני-לבנה שבדרום הר חברון, בבית שהיה מוקף בעצים, צמחים והרבה מאוד ירוק.
כשהתחיל לזחול, מספרת אמו, נהג לשבת ליד ארון המטבח ולוציא ממנו את כל הסירים והמכסים - ולהרכיבם מחדש. הוא היה מסוגל לשבת ולשחק כך במשך זמן רב. "כל שקט בבית היה סימן אזהרה: איתי עושה משהו", היא מוסיפה.
כשהיה איתי בן חמש וחצי עברה המשפחה לקיבוץ רעים שבעוטף, ואחר כך למושב תלמי אליהו ובהמשך התמקמה במושב ישע הסמוך. שם, במרחבים הפתוחים של המועצה האזורית אשכול, ילד הטבע הרגיש שהגיע לגן עדן.
ילדי רעים קיבלו את הילד הביישן והשקט כאילו נולד איתם, ובבית הספר היה תלמיד מצטיין שנשאר שקט גם בכיתה. "לא הייתה אספת הורים אחת שלא נאמר לי בה שהילד הוא תלמיד מצוין", אומרת גלית, "ולצד זה, תמיד הוסיפו שהוא שקט וכמעט ולא מדבר בשיעורים".
"למה לקנות אם אפשר להמציא?"
הראש הטכני של איתי עבד כל הזמן. הוא גדל במוסך רכבי השטח של אביו, למד לפרק ולהרכיב כל כלי רכיבה אפשרי, ובגיל עשר כבר הבין באופנועים יותר מאחיו הגדולים.
"היה לו חוש טכני מדהים", אומרים אחיו אביב ואור. "בכל פעם שהיו בעיות עם האופנועים ואבא לא היה בסביבה, הוא היה הכתובת שאליה פנו".
בכיתה י' איתי בנה לעצמו סימולטור מרוצים: הוא פירק את כיסא הנהג מרכב ישן של אמו שיצא משימוש, בנה לו מסגרת מעץ, חיבר ערכת הגה ותוכנת מחשב, ואת כל זה הציב בחדר. בהמשך, בנה גם מנגל חשמלי וגלגל שווארמה ביתי, שסביבו התכנסו כל החברים.
"למה לקנות אם אפשר להמציא?", נהג לומר כששאלו אותו מאיפה הוא שואב את הכוחות להשקיע בבניית מוצרים שאפשר לרכוש בקלות.
לצד מכניקה והרכבה של כלי רכיבה, איתי גם אהב מאוד לבשל - "אבל מהראש, בלי ספרים ובלי מתכונים", אומרים בני משפחתו - ותמיד השאיר אחריו במטבח - במילים של אמו - "סדום ועמורה".
אבל את האהבה הגדולה מכולן, ספורט מוטורי, הוא לקח עד לקצה. בעוד אחיו אור נשאר עם האופנועים, איתי התמסר לרכבי שטח, ולא היה שביל באשכול שהוא לא הכיר כמו את כף ידו.
"הוא אכל אותי בלי מלח בנהיגה בשטח", מודה נתיב הלל, חברו, שזמן קצר לפני נפילתו של איתי בקרב, יצא איתו לרכיבה על רייזר בשבילי המועצה. איתי שלט ברייזר ונהג בביטחון רב, אבל מבלי להתפשר על כללי הזהירות.
גם ב"חבורת הבריכה" - 12 חברים מבית הספר שענדו צמיד זהה והיו תמיד יחד - איתי היה ה"מבוגר האחראי", וזה שסוגר את כל הפינות.
"זו בדיחה, זה כלום"
לקראת הגיוס לצה"ל נכנס איתי למשטר אימונים. "הוא היה רץ בדיונות", מספר נתיב. "באתי איתו פעמיים, ומאז לא באתי יותר והוא המשיך לרוץ לבד".
ההשקעה השתלמה, ואיתי עבר בהצלחה את הגיבוש לקורס טיס - אולם, בלי לחשוב פעמיים, חתם ויתור. "זה לא מספיק מעניין", הסביר כששאלו אותו לפשר ההחלטה המפתיעה, "יש דברים חשובים יותר לעשות על האדמה".
בדצמבר 2021 התגייס לחיל הרגלים, וזמן קצר אחר כך הצטרף ליחידה הרב-ממדית - יחידת קומנדו שנפתחה באותן שנים ומרבית פעילותה חסויה. "את השירות של איתי הכי מדויק יהיה להגדיר במשפט: 'רב הנסתר על הגלוי'", אומרת גלית, "וזה בדיוק מי שאיתי היה, והתאים לו כמו כפפה ליד".
את המסלול, שנמשך שנה שלמה, איתי עבר בלי להתלונן. וכשנתיב שאל אותו אם לא קשה לו, הוא צחק: "לא, זו בדיחה, זה כלום. זה כמו ללכת ברגל".
גם לאחיו אור ענה את אותה תשובה בדיוק. ואכן, התנהלותו בבית והחיוך על פניו אישרו שטוב לו, שהוא עוסק בדברים שמעניינים אותו ושמצא ביחידה אנשים שאוהבים אותו ושהוא אוהב אותם.
בספטמבר 2023, איתי טס עם משפחתו לדרום קוריאה, לחתונת אחיו אביב - אירוע שבדיעבד התגלה כמסיבת פרידה.
ביום חמישי, 5 באוקטובר, חזר הביתה ל"חמשוש". ובשבת בבוקר, התעורר הבית לאזעקות. "איתי ואני הלכנו לישון מאוחר בלילה שלפני, ואיתי לא רצה לקום אבל אבא הכריח אותו", משחזר אחיו אור. "נכנסנו כולנו לממ"ד, ודי מהר איתי התחלנו לקבל הודעות מחברים באזור".
נתיב: "בוואטסאפ של החברים כולם שלחו תמונות והודעות מבוהלות, ואיתי היה היחיד שכתב: 'אני לא יכול לשבת ולא לעשות כלום, אני חייב ללכת לעזור'".
רגע אחרי ששלח את ההודעה בקבוצת החברים, איתי אמר למשפחתו שהוא יוצא לעזור להילחם. אור ואביו ניסו לעצור אותו. "אתה לא יוצא לבד", אמרו לו, "יחשבו שאתה מחבל שלבש מדי צה"ל. תחכה לכיתת הכוננות ותחבור אליהם".
שתי דקות אחר כך עברה כיתת הכוננות של מושב ישע ליד בית המשפחה, ואיתי, במדים כשהנשק והציוד עליו, הצטרף אליה. נתיב שלח לו הודעה שזה לא רעיון טוב, אבל איתי הגיב בהומור האופייני לו וניסה להרגיעו שיהיה בסדר.
חלפו כמה דקות, והרבש"ץ של מושב מבטחים הסמוך הודיע בקשר שמחבלים כבר בתוך המושב, ושהוא זקוק לעזרה. כשאיתי ושאר חברי כיתת הכוננות הגיעו לכיכר במבטחים, נפתחה עליהם אש והתפתח קרב קשה במיוחד.
לפי תחקיר צה"ל שנעשה מאוחר יותר, באותו זמן היו בכיכר כ-25 מחבלי נוח'בה, שמטרתם הייתה לכבוש את גוש המושבים כולו ולטבוח במתפללים שהיו באותו זמן בבית הכנסת.
חמשת חברי כיתות הכוננות של ישע ומבטחים הצליחו לחסום את המחבלים במשך כשעתיים, עד שחמישתם נפלו בקרב. המתפללים ושאר תושבי שני המושבים - ניצלו.
"הספקתי להגיד לו שאני אוהב אותו"
איתי הובא למנוחות בבית העלמין ביישוב צוחר, והותיר אחריו את הוריו, גלית ועודד, את אחיו אביב ואור ואת אחותו שלי.
"אנחנו לא אותם אנשים, ולעולם לא נחזור להיות אותם אנשים", אומרת גלית, "אבל אנחנו מנסים להמשיך למרות האובדן והכאב".
נתיב, חברו הטוב של איתי, עדיין יוצא לרכיבות רייזרים בשבילי אשכול, ובכל פעם חוזר עם אותה מחשבה: "אם איתי היה פה, הוא היה מפרק את כולנו".
ואור נאחז ברגע אחד מהחתונה של אביב, כשאמר לאיתי, בפעם הראשונה, שהוא אוהב אותו. "הוא לא אמר לי בחזרה, מן הסתם", מספר האח. "מכל הקושי שאנחנו עוברים, זה בין הדברים שנותנים לי קצת נחת".
איתי עשה ב-20 שנות חייו את מה שאנשים רבים לא מספיקים בחיים שלמים, והותיר חותם של אור שלעולם לא ייכבה.
סמ"ר איתי נחמיאס ז"ל, חיל רגלים, נפל בתאריך 7.10.2023, בן 20 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
סמ"ר
איתי נחמיאס