יצא מבית החולים בפיג'מה כדי לחזור לקרב: פרידה מהגיבור אופק בכר ז"ל
רס"ן אופק בכר ז"ל, מ"פ בסיירת גולני שנפל בקרב בדרום לבנון ב-16 באוקטובר 2024, היה ילד סקרן ושמח, עם חיוך תמידי ואהבה עמוקה למדינה ולארץ ישראל.
1 / 6
אופק, בנם של רונית ואודי ואח קטן לשגיא ואופיר, גדל בראשון לציון ובנס ציונה. לדברי אחותו אופיר, כבר בילדות אופק היה זה שדואג שכולם ישחקו יחד ושאף ילד לא יישאר לבדו בחוץ.
כשהיה בן 15, החליט הצעיר טוב הלב שאת השירות הצבאי שלו הוא יעשה ביחידה מובחרת. הוא הצטרף לקבוצת כושר קרבי, והשקיע בה חלק ניכר מזמנו. המאמץ נשא פרי, ואופק עבר בהצלחה את המיונים לסיירות, וב-2018 התגייס ליחידת "אגוז".
אופק היה מאושר מכך. וכך היה גם אביו אודי, שלחם שנים רבות בלבנון, וראה בנחישותו של בנו להתקבל ליחידה קרבית ומובחרת ולהילחם עבור המדינה, המשך טבעי של דרכו שלו.
כל צמח, כל גבעה, כל נחל
כשאופק היה בגן קנתה המשפחה ג'יפ, והנסיעות לחוף בסופי השבוע הפכו למסורת של אבא ובן. בימי חמישי בערב חיכה אופק שאודי יחזור מהעבודה, ובינתיים אסף קרשים למדורה. השניים העמיסו אותם על הג'יפ, ומדי יום שישי היו נוסעים לים וישנים על החוף - אופק דג, ויחד בנו אוהל וצלו את הדגים על האש.
"הוא אהב כל צמח, כל גבעה, כל הר, כל נחל", מספר אודי. "לא היה מצב שהייתי הולך איתו לטייל בטבע, והוא לא קפץ לאיזה אגם בדרך".
בבית הספר אופק היה תלמיד טוב, ואף השתתף בפרויקט "נוער שוחר מדע" (פעילויות העשרה לבני נוער בתחומים אקדמיים בשיתוף עם אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים בישראל). ומחוץ לבית הספר - היה ילד שובב שרכב על אופני שטח, שט בקיאק ואהב לבלות עם חבריו.
איפה שאופק היה, מספרים בני משפחתו, היו צחוק והומור; רק בדיעבד גילו שהיה גם חקיין מוכשר. "הוא היה ילד שמחבר בין חברים", אומרת אמו רונית,"החברים ידעו שתמיד אפשר למצוא אצלו אוזן קשבת והבנה".
"הראשון שעונה, הראשון שמבצע"
את מסלול ההכשרה ב"אגוז" סיים אופק בהצטיינות. מהר מאוד זיהו ביחידה את יכולות הפיקוד, המנהיגות והכריזמה שלו, והוא נשלח לקורס קצינים - שגם אותו סיים כמצטיין.
בתפקידו הראשון כקצין פיקד אופק על צוות לוחמי "אגוז". באותה תקופה הגיעה ליחידה שי, קצינת הדרכה שהייתה בקשר שוטף עם מפקדי הצוותים.
"מהרגע שהגעתי ליחידה, אופק היה מהמפק"צים שמיד הבחנתי בהם", היא מספרת, "הוא היה הראשון שעונה והראשון שמבצע". הקשר המקצועי בין השניים הפך במהרה לחברות נפש, שנמשכה גם אחרי ששי עזבה את היחידה.
אחרי כמה חודשים כמפקד צוות, מונה אופק לקצין מבצעים מיוחדים - תפקיד שבדרך כלל שמור לקצינים ותיקים ממנו - ובמסגרתו תכנן עשרות מבצעים ליחידה.
מסורוקה לקרב בכיסופים
ב-7 באוקטובר 2023 היה אופק בתל אביב, בחופשת סוף שבוע לקראת סיום קורס מ"פים. ברגע שבו נחשף למתרחש בעוטף, הוא לא חשב פעמיים ומבלי שהתבקש עלה מיד על מדים, לקח את נשקו ויצא דרומה.
הוא הגיע לקיבוץ כפר עזה, שם סייע בחילוץ נפגעים ונלחם לצד כוח של גבעתי, עד שנפצע מכדור בכתף ופונה לבית החולים סורוקה.
בבית החולים שרר באותו יום כאוס אדיר, ואופק, שקיבל שם טיפול ראשוני, התבקש על ידי הצוות הרפואי לעבור לבית חולים אחר להמשך קבלת טיפול.
אבל אופק לא התכוון לעבור לשום מקום. הוא התקשר לחברו מהיחידה וביקש שיאסוף אותו; מבית החולים יצא אופק בפיג'מה, עם הנשק עליו, השיג מדים בדרך והצטרף לכוח של "אגוז" שלחם באזור כיסופים. משם המשיך עם היחידה לתמרון בעזה.
אחרי כמה חודשי לחימה מונה למ"פ ההכשרות של "אגוז", ואת הלוחמים הצעירים שהכשיר גם הוביל לתוך הרצועה. בטקס סיום המסלול, שהוריו זכו לראות, עמד מולם ואמר: "באופן אישי אני לא רואה את האחריות כמשא שצריך לסחוב. להיות לוחם בהיסטוריה של העם היהודי זה להיות אבן בחומה בצורה, חומת המגן של מדינת ישראל, תעודת הביטוח של העם היהודי".
"הגיעו אורחים מהצבא"
עם סיום הקורס אופק מונה לפקד על פלוגה בסיירת גולני, וכשהחל התמרון בדרום לבנון, בסוף ספטמבר 2024, הוביל את חייליו בשטח הסבוך ויחד הם טיהרו בתים ותשתיות טרור.
באחת הפעולות הוטל על הפלוגה לאבטח את המגנן, ואופק פרס את לוחמיו בנקודות שמהן הצליחו לחסל מחבלים רבים. "הוא קרא את השטח בצורה מעולה", מספרת שי.
באחד המקרים, כשמחבל אחד הצליח להסתתר ולברוח, אופק לא הרפה; הוא ארגן צוות, והוביל אותם לסמטאות, שם הצליחו הלוחמים לאתר את המחבל ולחסלו.
ב-15 באוקטובר 2024 לכדה הפלוגה ארבעה מחבלי חיזבאללה, בהם מפקד המתחם, והפיקה מהם מודיעין משמעותי. למחרת בבוקר, ערב סוכות, נכנס הכוח לבית בכפר עייטה א-שעב. אופק, שהאמין שמפקד תמיד צריך להיות בראש, עלה ראשון בגרם המדרגות. נפתח ירי מסיבי, ואופק נפגע מכדור בראשו ונהרג. יחד איתו נפלו בקרב ארבעה לוחמים נוספים.
באותו ערב אירחו רונית ואודי את המשפחה לחג. כשהאורחים הלכו, אודי החזיר את הסבתות לראשון לציון, וכשחזר חיכו לו המבשרים מחוץ לדלת. "הגיעו אורחים מהצבא", אמר לרונית בפנים כאובות כשנכנס הביתה.
אופק הותיר אחריו הורים, אח ואחות, חברים רבים ופלוגה שלמה שאיבדה את מפקדה. אודי בנה לזכרו את "מצפה אופק", כשלושה קילומטרים מהבית, במקום שבו אהב לשבת עם חבריו - נקודה שרואים ממנה את הים ואת הרי ירושלים - והוא עולה לשם ומטפל בו מדי יום.
ב-24 שנות חייו, אופק עשה את מה שאנשים רבים לא מספיקים בחיים שלמים, והותיר חותם של אור שלעולם לא ייכבה. "כל קרב שבו הוא השתתף, מילא אותו בשליחות עצומה", אומרת אחותו אופיר. "הוא היה מוכן לוותר על עצמו בשביל המשימה הגדולה - הגנה על מדינת ישראל. אי אפשר שלא להיות גאה בו על זה".
על פעילותו המבצעית קיבל הקצין הגיבור תעודת מצטיין מח"ט ממפקד חטיבת גולני, אל"ם אחסאן דקסה ז"ל, שנפל אף הוא בלבנון בחודש שבו אופק נהרג.
רס"ן אופק בכר ז"ל, חטיבת קומנדו, נפל בתאריך 16.10.2024, בן 24 בנופלו.
יהי זכרו ברוך.
רס"ן
אופק בכר