הבחירות מאחורינו. לצד התקווה להקמה מהירה של ממשלה יציבה, עומד החשש הריאלי כי הפולנטר הפוליטי כאן איתנו כדי להישאר, ואיתה המציאות - בלי ממשלה אין תקציב.
2027 על טייס אוטומטי
בנק ישראל כבר הניח את זה בתחזית שפרסם ב-21 באוקטובר: "שנת 2027 צפויה להיפתח עם תקציב המשכי". תקציב המשכי הוא מצב חירום תקציבי. לפי החוק, כל עוד אין תקציב חדש, המדינה מוציאה בכל חודש חלק אחד משתים-עשרה מהתקציב של השנה הקודמת. כלומר, אותו כסף כמו בשנה שעברה, בלי תוספות. אין תוכניות חדשות, אין פרויקטים חדשים, וגם תקציב הביטחון לשנה הבאה עוד לא נקבע.
את זה כבר ראינו השנה. ברבעון הראשון של 2026 המדינה עבדה בתקציב המשכי, ולפי בנק ישראל משרדי הממשלה הוציאו פחות ממה שתוכנן. בדוחות זה נראה טוב: הגירעון, הפער בין מה שהמדינה מוציאה למה שהיא גובה, ירד ל-3.2% מהתוצר, מתחת ליעד. בפועל, הכסף שלא הוצא הוא הכסף שמגיע לבנייה, לתשתיות ולשירותים.
2.4 נקודות שלא נשארות כאן
באותה תחזית בנק ישראל צופה צמיחה של 5.6% השנה ו-7.5% בשנה הבאה. קל להתלהב מהמספרים האלה, אבל כמעט שליש מהם לא נוצר כאן.
חלק גדול מהצמיחה מגיע ממה שהלמ"ס מכנה "ייצור בחו"ל". הכוונה בעיקר לחברות טכנולוגיה בינלאומיות גדולות, שרשומות בישראל ומפתחות כאן את הידע, אבל המוצרים עצמם מיוצרים במפעלים בחו"ל. המכירות האלה נרשמות בתוצר של ישראל, למרות שהן לא מעסיקות כאן פועלים ולא בונות כאן מפעלים, והרווחים מהן הולכים ברובם לבעלי מניות זרים. אפשר לחשוב על זה כמו על חנות שהשלט שלה תלוי בתל אביב, אבל המחסן, העובדים והקופה נמצאים בחו"ל. המכירה נרשמת כאן, הכסף נשאר שם.
בנק ישראל מעריך שמתוך 7.5% הצמיחה בשנה הבאה, 2.4% יגיעו מהייצור בחו"ל. אם מורידים את החלק הזה, נשארת צמיחה של 5.1% בשנה הבאה ושל 3.4% השנה. זו עדיין צמיחה טובה, אבל היא לא 7.5%.
גם בנק ישראל עצמו מעדיף את המספר הנמוך. הוא כתב שהתוצר בלי הייצור בחו"ל מייצג "טוב יותר את הפעילות במשק", ובונה עליו את התחזיות לאינפלציה, לתעסוקה ולשכר. וגם החוב של המדינה נראה טוב יותר ממה שהוא. נהוג למדוד אותו ביחס לגודל הכלכלה, וכשהמכירות מחו"ל מנפחות את הכלכלה, החוב נראה קטן יותר. לפי בנק ישראל הוא 68% מהתוצר הרשמי, אבל 70% אם מורידים את הייצור בחו"ל.
2019-2022: חמש בחירות ובורסה בעלייה
בין 2019 ל-2022 ישראל עברה חמש מערכות בחירות. מי שהיה מנחש אז שהשווקים יקרסו היה טועה. מסוף 2018 ועד סוף 2022 מדד ת"א-35 עלה ב-23%, מדד הבנקים ב-60% ומדד הנדל"ן ב-75%. מחירי הדירות עלו בכ-41%.
הסיבה לא הייתה פוליטית. הכסף היה זול, כמעט בחינם. הריבית הריאלית על משכנתאות חדשות, כלומר הריבית מעבר לאינפלציה, ירדה באותן שנים עד 0.8%. כשכסף כמעט לא עולה כלום, אנשים קונים דירות ומניות, גם כשהממשלה לא מתפקדת. הריבית הנמוכה ריפדה את המבוי הסתום.
הכרית נעלמה
היום הריבית הריאלית על משכנתאות היא 3.0%, וריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%. בנק ישראל צופה שבעוד כשנה הריבית שלו תהיה 3.0%, כלומר הורדה אחת בלבד.
גם העולם לא עוזר. לפי בנק ישראל, הבנק המרכזי האמריקאי והבנק המרכזי האירופי העלו ריבית בהחלטות האחרונות שלהם. בהחלטה של 28 באוקטובר הבנק המרכזי האמריקאי השאיר את הריבית במקום, אבל שניים מחברי הוועדה רצו להעלות. מחיר חבית נפט קפץ לכ-110 דולר, והשקל נחלש מול הדולר. שני הדברים האלה מייקרים מוצרים, ומרחיקים את הורדות הריבית.
בנק ישראל אפילו כתב את התרחיש מראש. ברשימת הסיכונים שפרסם שישה ימים לפני הבחירות הופיע המשפט "לאחר הבחירות עלולים להתממש סיכונים פוליטיים, ובהם היעדר הכרעה".
והבורסה כבר הגיבה. ביום המסחר הראשון אחרי הבחירות, לעומת הסגירה שלפניהן, מדד מניות הבנייה ירד ב-8.8%, מדד מניות הנדל"ן ירד ב-6.3% ומדד הבנקים ירד ב-4.8%. מדד ת"א-35, של 35 החברות הגדולות בבורסה, ירד ב-1.8% בלבד. מתחילת השנה הפער עוד יותר ברור: ת"א-35 עלה ב-11.5%, מניות הנדל"ן ירדו ב-12.9%, ומניות הבנייה ירדו ב-17.5%.
ההערכה שלי היא שזה לא מקרה. חברות הבנייה והנדל"ן תלויות בריבית ובהוצאה של הממשלה. הצמיחה שרלוונטית להן היא 3.4%, לא 7.5%, ובלי ריבית נמוכה שתרפד את המבוי הסתום, הן הראשונות להרגיש אותו.
פיקדונות, אג"ח, מניות ונדל"ן
הפער בין 7.5% ל-5.1% לא נשאר בדוחות של בנק ישראל. הוא עובר דרך כל אחד מאפיקי ההשקעה, וכל אחד מהם מרגיש אותו אחרת.
פיקדונות וקרנות כספיות. אם בנק ישראל צודק, והריבית תעמוד על כ-3.0% בעוד שנה, הכסף הנזיל ימשיך להניב לאורך זמן רב יותר ממה שרבים קיוו.
אג"ח ממשלתי. בלי תקציב אין גם החלטה על תקציב הביטחון, הסעיף הגדול והפתוח ביותר. לפי בנק ישראל, התשואות על אג"ח ממשלתי בישראל עלו מתחילת השנה פחות מאשר בעולם. המבחנים הבאים של השוק הם מועד אישור התקציב, והחוב ביחס לכלכלה המקומית ולא ביחס לתוצר הרשמי.
מניות. הבורסה כבר מפרידה בין חברות שמוכרות לעולם לבין חברות שחיות מהשוק המקומי, כמו הבנייה והנדל"ן, שמניותיהן ירדו מתחילת השנה. אצל האחרונות מה שקובע הוא הריבית וההוצאה של הממשלה, ושתיהן לא צפויות להשתפר בקרוב.
נדל"ן. תחזית בנק ישראל מגלמת הורדת ריבית אחת בשנה, אם בכלל. שווי של דירה, משרד או חנות נקבע מהשכירות שהם מניבים ומהריבית במשק, לא מכותרות הצמיחה. כשהריבית לא יורדת, גם השווי לא מקבל דחיפה.
הכותב הוא שמאי מקרקעין מוסמך וכלכלן, שותף במשרד לפיד שמאות מקרקעין בתל אביב, העוסק בשומות שווי שוק, בהיטלי השבחה ובחוות דעת לבתי משפט.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
