מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, איש הייטק ומרצה לפיזיקה שהחליט לפני כ-15 שנה לשנות כיוון ולצלול אל עולם התודעה והרוח. זה אולי נשמע כמו מסלול שמחבר בין שני עולמות שאין ביניהם הרבה מן המשותף, אבל עבור שמעון קסלסי, דווקא החיבור הזה הוא כל הסיפור. מצד אחד – חשיבה הנדסית, מערכות, מבנים ומתודולוגיה. מצד שני – תודעה, אמונות, דימוי עצמי, שפע והיכולת של אדם לשנות את האופן שבו הוא תופס את עצמו ואת חייו.
קסלסי, תושב אשדוד, הגיע לעולם ההייטק מתוך רקע הנדסי, עבד בפיתוח ואף לימד פיזיקה ברמה אקדמית. אלא שלפני כ-14–15 שנה הוא נחשף לעולם התודעה והרוח, ובהמשך למד אצל בוב פרוקטור, המנטור הקנדי שהתפרסם בין היתר בעקבות השתתפותו בסרט "הסוד". במשך כעשור הנחה בישראל את התכנים של פרוקטור, עד שבשלב מסוים לאחר פטירתו של בוב החליט לקחת את הידע והניסיון שצבר ולחבר אותם לעולם שממנו הגיע – המדע, ההנדסה והחשיבה השיטתית.
מתוך החיבור הזה נולדה "הפקולטה להנדסת תודעה" – מסגרת לימודית שאינה מוסד אקדמי רשמי, אך בנויה במתכונת המזכירה במידה רבה מסלול לימודים: קורסי מבוא, קורסי חובה, קורסי בחירה והתמחויות. מדי שנה לומדים במסלול כ-100 משתתפים, ולדבריו מאות אנשים כבר עברו במסגרות השונות. הפעילות מתקיימת בשילוב של לימודים מקוונים ומפגשים פרונטליים, כאשר הכנסים מתקיימים במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.
אבל מהי בכלל "הנדסת תודעה? אצל קסלסי, המושג אינו מתייחס לניסיון "לחשוב חיובי" או לשנן משפטי מוטיבציה. הוא מבקש להתייחס לתודעה כאל מערכת שניתן ללמוד אותה, להבין את המבנה שלה ולעבוד איתה באופן שיטתי.אחד הנושאים המרכזיים בתפיסה שלו הוא הדימוי העצמי. "דימוי עצמי", הוא מסביר, "זה הדמות שאנחנו תופסים את עצמנו. הדמות שאנחנו מגלמים בחיים. זו בעצם הזהות שממנה אנחנו פועלים בעולם".
כדי להסביר את הרעיון, הוא משתמש בדימוי של עץ. הדימוי העצמי הוא הגזע, ממנו צומחים הענפים – מערך האמונות שלנו. האמונות משפיעות על הפעולות ההרגליות שלנו, והפעולות האלה, לאורך זמן, מייצרות את התוצאות שאנחנו מקבלים.
לכן, לשיטתו, אם אדם רוצה לשנות את התוצאות בחייו, לא תמיד מספיק לשנות את הפעולה. לפעמים צריך להגיע עמוק יותר אל התפיסה הבסיסית של האדם לגבי עצמו.
ניקח, למשל, בעל עסק שרוצה להצליח אבל מחזיק בתפיסה שהוא "לא יודע למכור", "לא מסוגל לגבות מחיר גבוה" או "לא בנוי לנהל עסק גדול". גם אם הוא יקבל רשימה ארוכה של פעולות שעליו לבצע, הוא עלול להתקשות להתמיד בהן. מבחינת קסלסי, הסיבה אינה בהכרח חוסר מוטיבציה, אלא הפער בין הפעולה שהוא מנסה לבצע לבין הדמות שממנה הוא פועל
"לא משנה מה הפעולות שהוא יעשה, הוא בסוף עלול להגיע לאותה תוצאה שמשקפת לו את הדימוי העצמי", הוא אומר.
וכאן מגיע אחד העקרונות המרכזיים שלו: האדם אינו חייב להישאר כפי שהוא. קסלסי מתנגד למשפט "ככה אני", משפט שלדבריו הפך כמעט לתעודת זהות עבור אנשים רבים. "לא נכון, לא ככה אתה", הוא אומר. "ככה אתה מעוצב, ככה אתה מהונדס. אבל אפשר להנדס את זה אחרת".
המשפט הזה מקבל משמעות מיוחדת כשקסלסי מספר על השינוי שעבר בעצמו. "פעם הייתי מהנדס ציני, חסר ביטחון וסרקסטי", הוא מספר. "היום אני נמצא בנקודה שבה אני מעצים אנשים ומאיר להם ומגיע ממקום מאוד רך ואוהב. זה שיפט מאוד רציני באופי שלי".
עם זאת, הוא מדגיש כי מבחינתו המטרה אינה להפוך אדם למישהו אחר. להפך. הוא מדבר על חזרה אל מה שהוא מכנה "הדימוי העצמי האותנטי".
לדבריו, אדם מגיע לעולם עם ליבה מסוימת, אבל במהלך השנים הוא מקבל הערות, ביקורת, ציפיות ומסרים מהסביבה. בהדרגה הוא לומד "לשחק" דמות מסוימת כדי להתאים את עצמו. העבודה התודעתית, מבחינתו, היא לא בהכרח לבנות דמות חדשה – אלא להסיר שכבות ולחזור אל המקום הטבעי יותר.
"כשאנחנו מחוברים לדרך הטבעית שלנו להיות, אנחנו פועלים הרבה יותר בעוצמה", הוא אומר. "יש הרבה יותר אנרגיה בכל פעולה שאנחנו עושים". ולכן האפקט שלה רחב יותר בתוצאות.
הגישה הזאת, לדבריו, מתחברת גם לעולם העסקי. הוא סבור שאחת הבעיות המרכזיות היא שאנשים יכולים לפתוח עסק בישראל כמעט בלי הכנה מוקדמת. כדי להתקבל למשרה נדרשים לעיתים לימודים, הכשרה וניסיון, אבל כדי לפתוח עסק מספיק לפתוח תיק.
מכאן, הוא מזהה שתי טעויות נפוצות. הראשונה היא חוסר ידע עסקי בסיסי: אדם פותח עסק, רוצה לקוחות, והדבר הראשון שהוא עושה הוא לפרסם. אלא שלדבריו פרסום אמור להגיע רק אחרי שהוגדרו השירות, הלקוח, השוק, הבידול והמודל העסקי.
שמעון קסלסי
(באדיבות הכותב)
הטעות השנייה, מבחינתו, עמוקה יותר.
גם כאשר קיימת אסטרטגיה עסקית טובה, האדם עדיין צריך להתמודד עם עצמו. הוא צריך להיחשף, למכור, לבקש כסף, לקבל החלטות, להתמודד עם דחייה ולחיות בתוך אי-ודאות.
"פתאום הוא פוגש את הדימוי העצמי, את הפחדים ואת מערך האמונות", הוא מסביר.
לכן, מבחינתו, עבודה עסקית צריכה להתחיל לא רק בשאלה "מה אני צריך לעשות?", אלא גם בשאלה "מי אני צריך להיות כדי לעשות את זה?".
כאן הוא מבקש לבדל את "הנדסת התודעה" משיטות כמו NLP או אימון מנטלי. הוא אינו מציג אותן כמתחרות, אלא כשיטות שונות שניתן לראות כחלק מעולם רחב יותר של עבודה עם התודעה. ההבדל המרכזי, מבחינתו, הוא המיקוד במערכת שמייצרת את ההתנהגות.
"אני לא מתמקד רק בשאלה מה הבן אדם צריך לעשות, אלא במערכת שמייצרת את ההתנהגות שלו", הוא אומר.
אם אדם יודע שהוא צריך לפרסם את עצמו, אבל עמוק בפנים מאמין שחשיפה מסוכנת עבורו, אפשר לבקש ממנו לפרסם שוב ושוב. אולי הוא יעשה זאת במשך שבוע, חודש או אפילו כמה חודשים. אבל אם התפיסה הבסיסית לא משתנה, לטענתו, קיים סיכוי שהוא יחזור בסופו של דבר לדפוס המוכר. הוא מדמה זאת לקפיץ שמחזיר אותנו להתנהגות הקודמת. מכאן מגיעה תפיסה נוספת שמלווה את עבודתו: יצירת מציאות.
קסלסי מכיר היטב את המושג. הוא עצמו הגיע לעולם הזה דרך "הסוד", הסרט שהפך את רעיון הקשר בין מחשבות, אמונות ותוצאות לתופעה תרבותית בינלאומית. אבל הוא מבקש לעשות הבחנה בין הפילוסופיה לבין הפרקטיקה.
״אם 'הסוד' מציג את הפילוסופיה שלפיה המחשבות שלנו קשורות למציאות שאנחנו יוצרים, הנדסת תודעה שואלת את השאלה – איך עושים את זה?", הוא אומר.
איך בנויה התודעה? למה אדם לא מצליח פשוט לבחור מחשבה חדשה ולהחזיק בה? מה התפקיד של הדימוי העצמי? איך אמונות משפיעות על דפוסי פעולה? ואיך השינוי בתפיסה מתורגם בסופו של דבר להחלטות, פעולות ותוצאות?
במובן הזה, הוא מתאר את "הנדסת המציאות" כחיבור בין שני העולמות: רעיונות שהוצגו לאורך השנים בשפה רוחנית או פילוסופית, לצד ניסיון להפוך אותם למבנים, תהליכים וכלים שאפשר לעבוד איתם באופן שיטתי.
אלא שבנקודה הזאת נכנס גם ממד נוסף שמעסיק את קסלסי – האמונה.
הוא אינו מסתיר את המקום שיש לרוחניות בתפיסת העולם שלו, ואף מחבר אותה ליהדות ולקבלה. מבחינתו, אלוהים אינו גורם שנמצא מחוץ למשוואה, אלא חלק ממנה.
"אלוהים נכנס בהכול", הוא אומר. "במחשבות שאנחנו חושבים, ברגשות שאנחנו מרגישים, בפעולות שאנחנו עושים, בתוצאות שאנחנו מקבלים ואפילו ברצונות שמתעוררים בנו".
מתוך תפיסה יהודית וקבלית, הוא מדבר על הרצון האנושי לקבל יותר אור ושפע, אבל מדגיש שהיכולת לקבל שפע אינה מסתכמת ברצון עצמו. האדם צריך להרחיב את "הכלי" שמסוגל להכיל אותו.
זה יכול להיות עסק גדול יותר, אבל גם יותר אחריות, יותר אהבה, יותר הצלחה או יותר יכולת להתמודד עם החיים.
"בן אדם יכול להגיד שהוא רוצה עסק גדול", הוא מסביר, "אבל ברגע שהגדילה דורשת ממנו יותר אחריות, ניהול, חשיפה או יכולת לקבל כסף, הכלי הנוכחי שלו עדיין מתקשה להחזיק את כל מה שהוא מבקש".
מכאן מגיע רעיון השפע כפי שהוא רואה אותו: לא רק להשיג יותר, אלא להפוך לאדם שמסוגל לקבל ולהחזיק יותר.
אולי אחת התפיסות המעניינות ביותר של קסלסי נוגעת דווקא לקבלת החלטות. היא נשמעת, לדבריו, כמעט הפוכה ממה שלמד רוב חייו.
"תנאי הקדם היחידי לקבלת החלטה הוא אם אני רוצה להשיג את הדבר", הוא אומר.
לכאורה מדובר בגישה שעלולה להישמע מנותקת מהמציאות. אבל קסלסי ממהר להכניס הבחנה חשובה: הוא מפריד בין קבלת החלטה לבין יישום ההחלטה.
שמעון קסלסי
(באדיבות הכותב)
נניח שאדם רוצה להקים עסק. בשלב קבלת ההחלטה, הוא לא אמור לתת למצב הנוכחי להחליט עבורו. לא הפחד, לא חשבון הבנק, לא המחסור בקשרים ולא העובדה שאין לו עדיין את כל הכישורים.
השאלה הראשונה היא פשוטה: האם אני באמת רוצה את זה? אחרי שהתקבלה ההחלטה, מגיע שלב היישום – ושם המציאות חוזרת לשולחן. כמה כסף יש לי? אילו כישורים חסרים לי? איזה קשרים אני צריך ליצור? מה הצעד הבא שאני מסוגל לבצע מהמקום שבו אני נמצא?
"בקבלת החלטה אני לא נותן למציאות הנוכחית להגביל לי את הרצון. ביישום ההחלטה אני מכבד את המציאות הנוכחית ופועל מתוכה כדי לשנות אותה", הוא אומר.
זו אולי הדרך הטובה ביותר להבין את החיבור שקסלסי מנסה ליצור לאורך כל הדרך. הוא אינו מציע לוותר על המציאות לטובת מחשבה חיובית, וגם לא להסתפק בחלום. להפך: מבחינתו, קודם צריך להגדיר את הכיוון שאליו רוצים להגיע, ואז לבנות את הדרך לשם.
הנדסת תודעה, מבחינתו, מתחילה בהבנת המערכת הפנימית של האדם. רק אחר כך מגיעות האסטרטגיה והפעולה.
למי שרוצה להתחיל להכיר את התחום, הקים קסלסי את האתר של חברת "אני אגדה" – פלטפורמה שבה ניתן למצוא תכנים ללמידה עצמית, קורסים, פודקאסטים ומאמרים, ובהמשך גם להצטרף למסלולי לימוד מתקדמים יותר ולפקולטה להנדסת תודעה.
"אני לא חושב שללמוד הנדסת תודעה זה ללכת לחפש עוד טיפ תודעתי", הוא אומר. "צריך ללמוד איך המערכת הזאת עובדת. כשמבינים את היסודות, אפשר להתחיל לעבוד איתה בצורה הרבה יותר מדויקת".
ובסופו של דבר, אולי זה המסר המרכזי שקסלסי מבקש להעביר: המציאות החיצונית אינה מתחילה מבחינתו בחוץ. לפני העסק, הכסף, הקריירה, מערכות היחסים או המטרות הגדולות, יש את האדם שמביט במראה ושואל את עצמו שאלה בסיסית בהרבה – מי אני חושב שאני? משם, הוא מאמין, מתחיל השינוי.
ההודעה מוגשת מטעם שמעון קסלסי באמצעות מערכת ״המברקה״ להפצת הודעות לתקשורת. אתר ynet capital או מערכת ynet לא השתתפו בכתיבת או בעריכת הכתבה. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות.
