בשכונת אחוזה בחיפה, בקומה השלישית והאחרונה של בניין משנות ה־60, נמצאת דירה בת 115 מ"ר שעברה גלגולים רבים. במקור היא תוכננה כדירת ארבעה חדרים, אך בשיפוץ שנערך לפני כ־30 שנה צומצמה לשלושה חדרים, לטובת חלל מרכזי גדול במיוחד. "החלל היה ענק, אבל לא נוצל היטב", מספר האדריכל ומעצב הפנים יהב מרום, שליווה את בעלת הבית כבר בשלב חיפוש הנכס.
בעלת הבית, אם לבן ולבת מתבגרים, ביקשה להשיב לדירה את החדר הרביעי, כך שלכל אחד מבני המשפחה יהיה חדר משלו, וליצור גם פינת עבודה נפרדת שאינה ממוקמת באחד מחדרי השינה. "היא פנתה אליי עוד לפני הרכישה כדי לבחון את הפוטנציאל של הבית", מספר מרום. "המטרה הייתה ליצור בית נעים, מעוצב ופונקציונלי, שיתאים לצורכי המשפחה וינצל היטב את השטח הקיים".
המטרה הייתה ליצור בית נעים, מעוצב ופונקציונלי
(צילום: שרון בוכבינדר)
תכנון הנשען על יצירת חללים שימושיים בקווים נקיים
(צילום: שרון בוכבינדר)
פנים הדירה כמעט נהרס לגמרי, ונוסף עוד חדר
(צילום: שרון בוכבינדר)
לשם כך נהרס כמעט כל פנים הדירה וחולק מחדש. חדר שינה נוסף נבנה על חשבון חלק מהחלל המרכזי, ובמקביל חודשו מערכות החשמל, האינסטלציה, המיזוג והתקשורת. התכנון החדש איזן בין החדרים הפרטיים ובין האזור המשותף והעניק לדירה פרופורציות נעימות ואינטימיות יותר.
מרום (47), בוגר הטכניון ובעל ניסיון של כ־20 שנה, מספר כי התכנון נשען על יצירת חללים שימושיים בקווים נקיים, המותאמים לאורח החיים של בני המשפחה. אלא שבמקרה הזה, לצד הצרכים הפונקציונליים, חיכתה לו גם נקודת מוצא עיצובית יוצאת דופן: אוסף הווינטג' הגדול של בעלת הבית.
כשהאוסף יוצא מהמחסן
בעלת הבית היא חובבת וינטג' ואספנית ותיקה של רהיטים ופריטי עיצוב מעשורים קודמים. "עם השנים היא אספה פריטים בשווקים ברחבי הארץ, בקבוצות אספנות, במרקטפלייס של פייסבוק ובחנויות יד שנייה", מספר מרום. "בדירות הקודמות האוסף כמעט לא בא לידי ביטוי, והרבה מהפריטים נשמרו מפורקים במחסן. הפעם היה ברור שהם צריכים להיות חלק בלתי נפרד מהבית".
האוסף שימש לגיבוש השפה העיצובית, מבחירת הצבעים ועד לרצפת הפרקט שעליה חלמה בעלת הבית. רצפת הדירה חופתה בפרקט למינציה אלון בגוון חם ובגימור מעושן, ואילו בחדרים הרטובים נבחרו אריחי גרניט פורצלן דמויי פרקט, שממשיכים את השפה החומרית ויוצרים תחושה של רצף. הקירות נצבעו בלבן "שבור", שמאזן את גוני העץ ומשמש רקע בהיר לרהיטי הטיק הוותיקים.
פלטת הצבעים הפסטלית והמעודנת ממשיכה גם בחדרי הרחצה, שמאופיינים בנגיעות עדינות של ירוק וורוד וגם בחדרי הילדים, שבהם שולבו ארונות בגוני ורוד מעושן (בחדר הבת) וכחול־אפור (בחדרו של הבן). אל אלה מצטרפים רהיטי הטיק, האוספים האישיים והעציצים הרבים, המתחברים לנוף הירוק המקיף את הדירה.
בלי להעמיס בווינטג'
(צילום: שרון בוכבינדר)
מסדרון ארוך עם מחשבה על אחסון
(צילום: שרון בוכבינדר)
בטעם של פעם
הכניסה לבית מובילה למסדרון ארוך. משמאל תוכנן ארון גדול, שבתוכו הוטמעו מערכות החשמל והתקשורת, ומימין נמצא חדרה של הבת. בהמשך יש מראת גוף אובלית לצד עמוד קונסטרוקטיבי המסמן את המעבר לחלל המרכזי, שבו סלון ומטבח מרווח בצורת האות ח'. המרפסת הישנה סופחה לדירה, עוד בשיפוץ הקודם, והרחיבה את אזור הסלון כך שהיא מעניקה מסגרת לפינת הישיבה. וילונות שקופים למחצה, המשתרעים מהתקרה עד הרצפה, מרככים את האור ואת הנוף הירוק של צמרות האורנים הנשקף מהחלונות.
במרכז הסלון נפרס שטיח קילים ירקרק בדוגמת מעוינים, ועליו ניצבות שתי כורסאות וינטג' מרופדות בבד כחול כהה ושולחן עץ מלבני בעל פינות מעוגלות. לצידן שולבה ספת בד בהירה בעלת משענת בגימור קפיטונאז'.
רהיטי הטיק מעניקים לסלון את אופיו, ובראשם ספריית וינטג' מרשימה, שבמשך שנים נשמרה מפורקת במחסן. כעת היא ניצבת במרכז החלל ומשובצים בה עציצים, ספרים ופריטי אספנות שליקטה בעלת הבית לאורך שנים. לצידה שולב מזנון וינטג' מקורי, גם הוא מתוך האוסף הפרטי של בעלת הבית.
מול הסלון נמצא המטבח, שעוצב בקו נקי ובהיר. ארונות גבוהים בגוון הקירות מחבקים את המקרר והתנור ומסתירים בתוכם את שאר מכשירי החשמל, ואילו ארונות עליונים בגוון אלון שוברים את המראה האחיד ומוסיפים חמימות.
המטבח בצבעים בהירים והחפצים מוסיפים את הנוסטלגיה
(צילום: שרון בוכבינדר)
עמדת העבודה של אם המשפחה שולבה בנגרות
(צילום: שרון בוכבינדר)
בקיר הסמוך הותקנו ארונות תחתונים, ומעליהם חלונות רחבים המשקיפים אל הנוף הירוק. עציצים שהונחו לאורכם מחזקים את החיבור אל הצמחייה שבחוץ. לצד משטח העבודה הבהיר נבחר חיפוי של אריחים משושים לבנים, המוסיף לחלל נימה נוסטלגית. האריחים חוזרים כמוטיב גם בחדרי הרחצה, אך בגוונים אחרים.
בקצה המטבח מוקמה פינת אוכל מעץ טיק, המוקפת בארבעה כיסאות. לצידה תוכנן אלמנט אחסון דו־צדדי: מצידו האחד הוא משרת את המטבח, ומצידו האחר את פינת האוכל והסלון. בנישת מדפים מעץ אלון, המתכתבת עם ארונות המטבח, מוצגים כלי הגשה ופריטי נוי.
בין הסלון למטבח יוצא מסדרון המוביל לאזור הפרטי של הדירה. לאורכו שולבה פינת עבודה קומפקטית ולצידה ארונות אחסון הכוללים גם את אזור השירות והכביסה. כך התקבלה סביבת עבודה שקטה ונפרדת, בלי לגרוע משטחם של חדרי השינה.
חדר השינה לאמא. חדש וישן
(צילום: שרון בוכבינדר)
חדר רחצה עם אריחים משושים ושידת וינטג' מלאת אופי
(צילום: שרון בוכבינדר)
בתוך המקלחון המשושים חוזרים שוב, הפעם הם ורודים
(צילום: שרון בוכבינדר)
וינטג' כדרך חיים
בקצה המסדרון נמצא חדרו של הבן, שבו תוכננו מדפים ייעודיים להצגת אוסף דמויות הפופ והאנימה שלו. בסמוך נמצא חדר הרחצה של שני הילדים, שעוצב באריחי משושה בגוון ירקרק, ובו תוכנן ארון אמבטיה בסגנון וינטג'. בחדרה של הבת יש ארון ורוד ואלמנטים בסגנון בוהו-שיק לצד פסנתר לבן שעליו היא מנגנת.
סוויטת האם ממוקמת בקצה השני של הדירה. הארון הישן שהיה בחדר פורק ובמקומו נבנה ארון חדש בהתאמה אישית. אל חדר השינה צמוד חדר רחצה מרווח, שנבנה במקום מרפסת השירות הישנה. הקו העיצובי נמשך גם כאן, באמצעות אריחי משושה בגוון ורדרד וארון אמבטיה חדש בסגנון וינטג'.
חדר לאחד המתבגרים
(צילום: שרון בוכבינדר)
עם מקום לביטוי אישי ולאוספים
(צילום: שרון בוכבינדר)
החדר של המתבגרת כולל פסנתר לבן
(צילום: שרון בוכבינדר)
לדברי האדריכל, אחת המטרות המרכזיות בפרויקט הייתה להפוך את הפריטים שנאספו לאורך השנים לחלק בלתי נפרד מהתכנון, ולא כאלמנטים קישוטיים שמתווספים בסוף התהליך. "אנשים נוטים לחשוב על הריהוט ועל האוספים בשלב מאוחר, אבל דווקא הפרטים הקטנים מרכיבים את התמונה השלמה", מסביר מרום. "לכן חשוב לתכנן מראש את פריטי הנגרות, את פריסת הקירות ואת המקומות שבהם יוצגו פריטים בעלי ערך אישי ורגשי".
במקרה הזה, האוסף שהיה מפוזר במשך שנים זכה סוף סוף לבית קבוע. האלמנטים לא רק ממלאים את החללים, אלא מספרים באמצעותם סיפור ומשתלבים בצורה הרמונית ונעימה, כאילו היו שם מאז ומתמיד.
