באנר חדש חדש כאן גרים

"ארמון" שכור בן 58 מ"ר למורה ליוגה: "אני משחרר ומחדש, זה ההבדל בין אספנות לאגרנות"

אלמוג זמיר מעצב את דירתו התל אביבית בדיוק כמו שהוא בונה תרגול יוגה – לאט, בסבלנות ובשכבות. חלק מהרהיטים הוא מוצא בחינם ברחוב וכאלו שהוא מאס בהם - הוא מניח עבור אחרים, בשביל הקארמה הטובה

פורסם:
איך הופכים דירה לבית, מה הפריט הכי אהוב בחלל, ומה הסיפור שמאחורי השולחן בסלון? "כאן גרים" הוא מדור שמציע הצצה לדירות אורבניות יפהפיות, עם טאץ' ייחודי שלא רואים בכל יום, פריטים מיוחדים, רהיטים מרהיבים, אוספים מעניינים ובעיקר סיפורים מרגשים. הדירות יכולות להיות מפוארות ומהודרות או קטנות ושכורות – כל עוד האנשים שגרים בהן הם המעצבים העיקריים.
כאן גרים בארמון עתיק הדייר: אלמוג זמיר (44) העיסוק: מורה ליוגה המיקום: רחוב ויזל, תל אביב השטח: 58 מ"ר הוותק: 2.5 שנים הסטטוס: בשכירות

כשנכנסים לבית של אלמוג מורידים נעליים בכניסה, ומיד מתגלה חלל עטוף בריח של קטורת הודית כשברקע מוזיקת צלילים רגועה ושבטית. אלמוג הוא מורה ליוגה עם חוש אסתטי מפותח להפליא. הוא חי סביב חפצי עתיקות אוריינטליים עם נשמה עתיקה, שמתלכדים לכדי שפה אחת וייחודית לו, המאופיינת בצבעוניות כהה, אדמתית ועמוקה. שכבות של טקסטיל מהמזרח הרחוק בעבודת יד פוגשות ויטרינות אנגליות מהמאה ה-20, המתחברות למדפים דמשקאיים, שעליהם מונחים כדי "פמילי רוז" סיניים, וכולם משולבים יחד בהרמוניה.
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
"נמשך לחפצים שנעשו בעבודת יד, שיש להם היסטוריה". הסלון
(צילום: נועם רון)

"אני שנים מורה ליוגה ושנים אספן עתיקות שמשנה ומדייק את הבתים שלו לעתים תכופות. אני מוצא המון דמיון בין שני התהליכים", מספר אלמוג. "כמו שבניית תרגול לוקחת זמן ודורשת סבלנות, שכבה על גבי שכבה, כך גם הבית. לוקח המון זמן עד שהוא מקבל צורה ונשמה. היוגה לימדה אותי להאט ולהסתכל על דברים אחרת, וזה מתבטא גם באופן שבו אני מעצב את הבית. אני נמשך לחפצים שנעשו בעבודת יד, שיש להם היסטוריה ושנשאו חיים של אנשים אחרים. אני חוקר את הסיפור שלהם, נותן להם חיים חדשים ושוזר את הסיפור שלי בתוכם. בשיעור יוגה אני יוצר חוויה דרך הגוף, הנשימה והנוכחות, ובבית דרך אור, מרקמים, חפצים וסיפורים. מבחינתי אלה שני ביטויים יצירתיים שלי".
אלמוג מוסיף: "הייתי אומר שהסגנון של הבית הוא עתיק-אוריינטלי. אין פה תקופה או מדינה מסוימת. הבית הוא שילוב של חפצים פרסיים, הודיים, תאילנדיים, אירופיים, ויקטוריאניים, אפריקאיים – הרבה חפצים ופריטים עתיקים שהתחברו לשפה משותפת. יש אנשים שיתפסו את זה כבלגן, אני רואה פה המון סדר והרמוניה. הבית הוא המקדש שלי.
"גרתי במשך 14 שנים בבניין ממול. זו הייתה דירה קטנטנה בעיצוב די דומה וחיפשתי לגדול בלי לצאת מהשכונה. חיפשתי תקופה ארוכה, בלי לחץ, והסבלנות השתלמה כי מצאתי את הבית הזה. הוא מאוד ישן, אז עבדתי עליו המון ושדרגתי אותו בעצמי. אהבתי את התקרות הגבוהות, את האופן-ספייס, את זה שהמרחב פתוח ועדיין יש בו הרבה קירות כדי לתלות חפצי אמנות. אין מה לעשות, בבנייה הישנה יש אופי שאין בדירות הקבלן החדשות. עם כמה שאני אוהב חפצים, אין לי היאחזות בהם. אין פה אף חפץ שאני מפחד לוותר עליו. הם מתחברים מבחינתי למכלול אסתטי שאליו אני קשור. אני כל הזמן משחרר ומחדש, זה ההבדל בין אספנות לאגרנות לדעתי. האספנות עבורי היא אורח חיים. אני לא עוקב אחרי טרנדים, לא מחפש שיאהבו את זה, זו האהבה האישית שלי. אני נכנס הביתה ומיד נרגע, כאן זו החופשה התמידית שלי".
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הרבה חפצים קטנים ומלאי אופי. הכניסה לדירה
(צילום: נועם רון)

הכניסה

"הכניסה מורכבת מהרבה פינות קטנות. ספסל עתיק משוק הפשפשים שריפדתי מחדש מעליו מראה גדולה, מסכות אפריקאיות, מראה דמשקאית בגילוף ידני והרבה חפצים קטנים ומלאי אופי. פעם היו משקיעים הרבה מחשבה ומאמץ בכל חפץ, בפרטים הקטנים, בפיתוחים ייחודיים. התייחסו לכל מלאכת יד כאל עבודת אמנות. אני מרגיש שההצבה שלהם בבית שלי מעניקה להם חיים חדשים", מסביר זמיר.
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
ספה וינאית שנרכשה במכירה פומבית במרכז הסלון
(צילום: נועם רון)

הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
רהיטים משווקים, המרקטפלייס וגם מהרחוב
(צילום: נועם רון)

הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
על הקיר תלויות תמונות פורטרט מהמאה ה-19-18 שזמיר מוצא באינטרנט, מדפיס וממסגר
(צילום: נועם רון)

הסלון

"בסלון יש ויטרינה צרפתית שעליה מונחים פסלי בודהה מהודו וכדים יפניים. אני תמיד חייב שדברים יעבדו בזוגות או בשלשות. לפעמים חפץ מחכה אצלי בארון בבית עד שאמצא לו זוג, ואני תמיד מוצא. את הספה הווינאית קניתי במכירה פומבית, את שאר הכיסאות מצאתי במרקטפלייס של פייסבוק ואת השולחן קניתי בשוק הפשפשים. אני רוכש בעיקר משווקים, מיד שנייה או מוצא ברחוב. יש ברחוב אוצרות שאני גם מוצא וגם משאיר בעצמי לאנשים אחרים, אני מאמין שזו קארמה טובה. על הקיר תלויות תמונות פורטרט מהמאה ה-19-18 שאני מוצא באינטרנט, מפתח באיכות גבוהה, וממסגר. אין לי מושג מי האנשים האלה, אני בוחר דמויות שיתחברו לשפה של הבית, שמשהו בהן מושך אותי או נוגע בי".
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
המרפסת נסגרה לטובת פינת אוכל
(צילום: נועם רון)

פינת האוכל

"את המרפסת הסגורה הפכתי לפינת אוכל. אני מאוד אוהב לארח, וזה החלל שהכי היה חסר לי בדירה הקודמת. הכיסאות נראים סט, אבל אספתי אותם מזמנים וממקומות שונים וריפדתי את כולם בקטיפה ירוקה. על השולחן פרוש שטיח שמצאתי ברחוב, שאת שוליו הפכתי לווילונות ואת חלקו המרכזי לכיסוי שולחן. עליו מונחים כדים סיניים גדולים. את המראה מצאתי בחנות וינטג' ברמת הגולן. בכל חלל בבית יש מראה. אני מאוד אוהב את אפקט המרחב שהמראות מייצרות, את המבטים ואת ההשתקפויות".
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
אלמוג זמיר בחדר השינה
(צילום: נועם רון)

הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
שכבות של שמיכות וכריות קילים על המיטה
(צילום: נועם רון)

הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
על המיטה יש תמיד מצעים לבנים
(צילום: נועם רון)

הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
חדר השינה צמוד לסלון
(צילום: נועם רון)

חדר השינה

"מגדירים את הכניסה לחלל השינה שני מעמדי עץ, שעליהם כדי פורצלן סיניים הנקראים 'פמילי רוז'. המיטה שלי תמיד מסודרת ועליה שכבות של שמיכות וכריות קילים שאת חלקן הכנתי בעצמי משטיחים. בצמוד לקיר עומדת במרכז ויטרינה אנגלית עם אוסף המצעים הלבנים שלי. וכן, אני משתמש בכולם. בחירת המצעים והחלפתם היא טקס עבורי, כל סידור המיטה הוא טקס. היוגה לימדה אותי לשלב טקסים בשגרה, זו הדרך שלי להפוך דברים יומיומיים לבעלי משמעות. לצידי הוויטרינה, ובאופן סימטרי ניצבים כיסאות שונים שהתאמתי את הצבע שלהם והוספתי להם פונפונים. מעליהם תלויים מדפים דמשקאיים. גם השידות לצד המיטה דמשקאיות, וגם מנורת החרוזים בתקרה. הטלוויזיה מוסתרת בתוך ויטרינה נוספת, שהחלפתי לה את הזכוכיות במראות כדי שתהיה אטומה".
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
מטבחון בסיסי וישן
(צילום: נועם רון)

הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
ויטרינה אירופית עם חפצים וכלי מטבח במטבח הלבן
(צילום: נועם רון)

הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
הדירה של אלמוג זמיר, כאן גרים
ראשו המפוחלץ של אלברט הצפיר תלוי במטבח
(צילום: נועם רון)

המטבח

"המטבח ישן מאוד, אבל הוספתי לו את השכבה שלי. אני אוהב לייצר פינות, פריימים. זו הדרך שלי לבנות סיפור והרמוניה. לחפצים פה אין מקום אחד קבוע, אני כל הזמן מזיז אבל גם כל הזמן מחפש הקשרים וחיבורים חדשים. כל מה שפה קשור למטבח, לאירוח, לבישול. על הקיר תלוי פוחלץ של צפיר אלפיני (ממשפחת היעלים. נ"ר) שמצאתי בחנות עתיקות וקראתי לו אלברט. בארץ מפחדים מזה, אבל פוחלצים הם דבר מאוד מקובל באירופה, אני רואה בנוכחות שלו אלמנט של חיבור חזק לטבע. תחתיו עומדת ויטרינה אירופית עם חפצים וכלי מטבח עתיקים כמו מרקיות, צלחות, כדי חלב וקנקנים. כשאני מארח זה תמיד יהיה יפה ובשפה של הבית".
נועם רון, אדריכלית, מעצבת, צלמת וכותבת, שמספרת את סיפורן של דירות אורבניות מעניינות. רוצים להשתתף במדור? פנו בדוא"ל kangarim.info@gmail.com
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button