בעוד שהסגנון הבינלאומי באדריכלות, הבאוהאוס, מזוהה בישראל בעיקר עם תל אביב, שמיתוגה בתור "העיר הלבנה" קיבל גושפנקה בעקבות ההכרזה של אונסק"ו עליה כעל אתר מורשת עולמית, הוא התפתח בכל רחבי הארץ - ובחיפה בפרט. לראשונה ייערך "שבוע הבאוהאוס החיפאי" בין 8 ל־15 בנובמבר, והוא יחשוף גם לציבור את האוצרות האדריכליים שיש בעיר הצפונית. במסגרתו יתקיימו הרצאות, סיורים, תערוכות וסדנאות שיעסקו בסגנון הבינלאומי ובמורשת המודרניסטית של העיר. "יש בחיפה אוצר בלום של בנייה בסגנון הבינלאומי", אומר האדריכל יוסי קורי, מיוזמי האירוע, ומוסיף כי המורשת האדריכלית הזו טרם נחשפה לקהל הרחב.
לפי הערכות מארגני האירוע, יש בחיפה אלפי מבנים, יש שיאמרו יותר מ־5,000, שתוכננו בהתאם לעקרונות הסגנון הבינלאומי שהמוטו העומד בבסיסו הוא form follows function - הצורה נובעת מהשימוש. אך למרות היקף הבנייה הרחב - המודעות כלפיהם נמוכה. שבוע הבאוהאוס החיפאי נועד להרחיב את ההיכרות עם המורשת האדריכלית שהתפתחה בעיר, לעודד את התיעוד והמחקר שלה ולעורר עניין מחודש במבנים ובהקשרם העירוני.
הדר, שוק תלפיות לאחר הפתיחה
(צילום: ז' לוונהיים)
שוק תלפיות היום
(צילום: RnDmS, shutterstock)
אדריכלות מאירופה לצד אדריכלות ערבית
התפתחותו של הסגנון הבינלאומי בחיפה קשורה לתהליכי הבנייה המואצים שחלו בה בתקופת המנדט הבריטי, בשנות ה־30 וה־40. עבור הבריטים, חיפה היוותה מוקד אסטרטגי שקישר בין הים התיכון לשטחי האימפריה במזרח. לכן, הושקעו משאבים בפיתוח הנמל, אזורי התעשייה והתשתיות העירוניות. בשנת 1933 נחנך נמל המים העמוקים ובשנים לאחר מכן הוקמו גם בתי הזיקוק במפרץ חיפה והושלם צינור הנפט מעיראק. חשיבותה התחבורתית והכלכלית הובילה לתנופת בנייה ולגידול משמעותי של אוכלוסיית העיר, שגדלה פי כמה בעשורים ספורים. "חיפה משכה אליה לא רק גלי עלייה של יהודי אירופה אלא אנשים מכל הסביבה", אומר קורי.
האדריכלות המודרניסטית שהתפתחה בחיפה הושפעה מהידע ומהתפיסות התכנוניות שהביאו עמם אדריכלים יהודים שהגיעו מאירופה ותכננו מבנים בעיר עבור הקהילות השונות, לצד אדריכלים ערבים ששילבו בין התפיסות המודרניסטיות ובין מסורות בנייה מקומיות. האדריכל וליד כרכבי, שהיה ראש המחלקה לשימור מבנים ואתרים בעיריית חיפה, מסביר כי "האליטה הערבית" שהגיעה לחיפה הזמינה מאדריכלים יהודים תכנון של בתי מגורים מודרניים, תוך שמירה על מאפייני הבנייה המקומית והשימוש באבן. גם ארגון החללים הפנימיים התבסס על דפוס בנייה מסורתי המכונה בית הליוואן, המבוסס על חלל מרכזי לאירוח וסביבו חדרי השינה קיבל פרשנות מודרנית דרך תכנונם הפונקציונלי של החללים.
איצמו את הסגנון הבילאומי תוך שמירה על מאפייני הבנייה המקומית והשימוש באבן
(צילום: RnDmS, shutterstock)
קזינו בת גלים
(צילום באדיבות ארכיון המחלקה לשימור עיריית חיפה)
"לצד האדריכלים היהודים פעלו בחיפה גם אדריכלים ערבים שרכשו את השכלתם בחו"ל ושילבו גם הם בין תפיסות מודרניסטיות למסורת בנייה מקומית", מוסיף כרכבי. "בין האדריכלים שפעלו בעיר ניתן למנות את אמיל בוסתאני שלמד בבוסטון ויוסף חאג'ר שלמד בבית הספר לאמנויות היפות בפריז". המפגש בין האדריכלים, המזמינים והגישות התכנוניות תרם להתפתחות ביטויים מקומיים של הסגנון הבינלאומי.
מאפיין נוסף של "הבאוהאוס החיפאי" נבע מהטופוגרפיה ההררית של העיר. בניגוד למגרשים המישוריים יחסית של תל אביב, האדריכלים נדרשו להתאים את המבנים שתכננו בחיפה למדרונות הכרמל ולהפרשי הגבהים בין הרחובות. אלו באו לידי ביטוי בבנייה מדורגת ובמפלסי כניסה שונים.
באוהאוס - עם קשתות ואבן מקומית
אחד האדריכלים הבולטים שפעלו בחיפה בתקופה זו היה משה גרשטל, שתכנן בין היתר את שוק תלפיות שנחנך בשנת 1940 ונחשב לאחד הסמלים של האדריכלות המודרנית בעיר. "שוק תלפיות הוא אחד המבנים האייקונים בעיר", מדגיש קורי בתיאור פרטי הבנייה הייחודיים בגג לכניסת אור טבעי. המבנה המסחרי ששימש כשוק עד שפעילותו הצטמצמה בעיקר לקומות התחתונות, עובר בימים אלו תהליך שימור שכולל את חידוש החזיתות והחללים הפנימיים, בעוד שאלת השימוש העתידי במבנה נותרה פתוחה.
את המפגש בין עקרונות הסגנון הבינלאומי למסורות בנייה מקומיות אפשר לראות בבתי המגורים שתכנן גרשטל. בית המגורים הראשון שתוכנן על ידו נבנה בשנת 1934 עבור עורך דין ערבי ברחוב טשרניחובסקי 25. במבנה משולבים הקווים הגיאומטריים והמרפסות המעוגלות, המאפיינים את הסגנון הבינלאומי, עם חיפוי אבן וקשתות המזוהות עם הבנייה המקומית. השילוב ניכר גם בחלוקה הפנימית של החללים, כשהחלל המרכזי מתנשא לגובה שתי קומות ובקומה העליונה מוקמו חדרי השינה המקושרים אליו באמצעות חדר מדרגות פתוח.
כרכבי, שחקר את שיתופי הפעולה האדריכליים בחיפה בתקופת המנדט, מתאר איך לאחר הגעתו של גרשטל לארץ, הפך השימוש באבן המקומית ועיבודו למאפיין בולט בעבודותיו. בניגוד לבנייה המסורתית באזור שהתבססה על קירות נושאים מאבן, גרשטל שילב חיפויי אבן דקים במבנים המודרניים שתכנן. את עיצוב החזית על ידי שימוש בעיבודי האבן השונים אפשר לראות בבית קרמאן שברחוב סירקין 34, שתוכנן עבור איש העסקים וסגן ראש העיר, חאג' טאהר קרמאן. המבנה תוכנן עם חלוקה גיאומטרית לשתי מנסרות מלבניות, כל אחת עם חיפוי אבן בעיבוד שונה. הקשר בין גרשטל לקרמאן נמשך גם בפרויקטים נוספים. לדברי כרכבי, גרשטל הפך ל"אדריכל הבית" של קרמאן ותכנן עבורו מבנים נוספים בחיפה ומחוצה לה.
ארמון לילה, חיפה
(צילום באדיבות ארכיון המחלקה לשימור עיריית חיפה)
בית ועד הדר הכרמל
(צילום באדיבות ארכיון המחלקה לשימור עיריית חיפה)
בית קולינס 1939, דרך הים 46 פינת הנרקיסים 2
( צילום: ז' לוונהיים)
השילוב בין השפה המודרנית לעיבודי האבן השונים לא היה ייחודי לעבודתו של גרשטל. ביטוי דומה אפשר לראות בבית מגורים שתכנן האדריכל חיים הארי עבור ח'אלד אל־עזם שלימים כיהן כראש ממשלת סוריה. וכן, בית ד"ר מוסלאם ברחוב עבאס 31, שתוכנן בשנת 1936 על ידי אמיל בוסתאני, מהווה ביטוי נוסף לבאוהאוס החיפאי ולהשפעות המגוונות שחלו עליו. המבנה כולל קומת קרקע מסחרית ומעליה קומות מגורים. לצד המאפיינים המזוהים עם הסגנון הבינלאומי כמו החזית הסימטרית, המרפסות המעוגלות וחלון אנכי גבוה המאיר את חדר המדרגות, גם במבנה זה שולבו בחזית פרטי בנייה וחיפוי אבן בעיצוב שמעניקים למבנה מראה מעוטר ביחס לשפה המינימליסטית של המודרניזם.
מורכבות תהליכי הבנייה המודרניסטית בחיפה לא הסתכמו בשילובים הסגנוניים, ההשפעות האירופאיות או שיתופי הפעולה השונים, אלא גם בסיפוריהם האישיים של המתכננים וברקע הפוליטי של אותה תקופה. למשל, סיפורו של האדריכל קארל רוף, שנולד בחיפה למשפחה טמפלרית. רוף למד אדריכלות והנדסה אזרחית בגרמניה הצטרף למפלגה הנאצית בתחילת שנות ה־30 ובמקביל לעבודתו כאדריכל בארץ, עסק בהפצת רעיונות הנאציזם והיה ממייסדי ההתארגנות הנאצית בישראל. רוף תכנן בין היתר את בית אסד חרפוש ברחוב שמריהו לוין 6 בשנת 1933 ואת בית אמאטול בהא איראני ברחוב החלוץ 20 בשנת 1938. שניהם תוכננו על פי עקרונות הסגנון הבינלאומי בשילוב חיפוי אבן מקומית.
להחזיר את הברק האדריכלי לחיפה
מלחמת 1948 והשינויים הדמוגרפיים שהתרחשו בעקבותיה השפיעו גם על גורלם של המבנים ועל מצבם הפיזי כיום. עם עזיבתם ועקירתם של רוב התושבים הערבים, רבים מהנכסים שהיו בבעלותם עברו לניהול נכסי נפקדים וחלקם נוהלו בהמשך על ידי חברת עמידר ואוכלסו במשפחות עולים חדשים. "לפעמים חילקו את הדירות המרווחות לשתיים או שלוש דירות שהעמיסו על תשתיות המבנה וזה כמובן גרם לדרדור בצורה קיצונית", מפרט כרכבי. עם זאת, הוא מציין, כמה בתי מגורים שתכנן גרשטל ברחוב טשרניחובסקי עברו בחלוף השנים שימור ושיפוץ וכיום נמצאים במצב טוב.
כיוון שמדובר לרוב במבנים פרטיים, מצבם תלוי ביוזמות הבוחנות את האפשרויות לשמר ולחדש אותם. אחת היוזמות המרכזיות במסגרת אירועי השבוע היא התערוכה "אמץ.י לך בית (בינלאומי)" שנערכת עם התאחדות האדריכלים, באוצרות יוסי קורי ועודד רוזנקיאר. קול קורא שהפיצה ההתאחדות הזמין אדריכלים ומתכננים לבחור מבנה חיפאי שתוכנן בסגנון הבינלאומי ולהציע אפשרויות לחידושו והתאמתו לצרכים עכשוויים. התערוכה מציגה את המבנים שנבחרו בשלושה מצבים: התכנון המקורי של המבנה, מצבו כיום וההצעה העתידית. התערוכה תוצג במתנ"ס הדר, ברחוב ירושלים 29, ותעסוק, דרך ההצעות הרעיוניות, ביחס בין שימור המבנה המקורי ובין התערבות אדריכלית עכשווית. בין הרעיונות שיוצגו בתערוכה תעלה האפשרות להפוך את מבנה שוק תלפיות למוזיאון שיוקדש לאדריכלות הסגנון הבינלאומי בחיפה.
קולנוע מאי, חיפה
(צילום באדיבות ארכיון המחלקה לשימור עיריית חיפה)
ההצעה של קורי: קולנוע מאי המחודש בתור מוזיאון באוהאוס
(הדמיה: יוסי קורי)
"התאחדות האדריכלים רואה שליחות גדולה בחיבור בין המורשת האדריכלית המפוארת של חיפה ובין העתיד העירוני", אומרת אורנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים והבונים עיר בישראל. "מיזם 'אמץ/י לך בית' מוכיח שבאמצעות מבט יצירתי, חשיבה קהילתית וכלים טכנולוגיים מתקדמים, אפשר להפיח חיים חדשים בבניינים המיוחדים האלו ולהחזיר לחיפה את הברק והייחוד האדריכלי שמגיעים לה".
גם בית ליבלינג בתל אביב יצטרף לאירועי שבוע הבאוהאוס עם פתיחת התערוכה "חלום של אדריכל" ב־12 בנובמבר, באוצרות סברינה צגלה. בתערוכה עוסקים בני הזוג האדריכל רועי זבולון והאמנית מאיה גרצפלד באדריכלות המודרניסטית של שכונת הדר כרמל בחיפה ובפער בין התכנון המקורי של המבנים בשכונה ובין השינויים שעברו לאורך השנים, או בין חזון המתכנן למבנה ובין אופן מימושו. הפסלים שיצר זבולון מייצגים את צורתם האידיאלית של אותם מבנים, בעוד גרצפלד מתרגמת את מבטיה על העיר לצילומים וקולאז'ים. העבודות בתערוכה מציעות נקודת מבט נוספת על האדריכלות בחיפה ובאופן שבו היא משתנה.
התחלה של מסורת ושינוי?
לצד ההצעות להתחדשות המבנים, יוזמה נוספת מבקשת להרחיב את הידע והתיעוד הקיים על אודותם. קורי ורוזנקיאר עובדים גם על הקמת מאגר מידע דיגיטלי שיתעד את המבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי בחיפה. עד כה, עבודת המיפוי כוללת כ־500 מבנים, אומר קורי, ובכוונתם להמשיך ולהרחיב את המאגר שיכלול גם מידע, תוכניות ותצלומים. אתר האינטרנט עם המידע יושק עם פתיחת האירועים, כדי שיהווה תשתית של ידע שיוכל לשמש גם תושבים וגם חוקרים ויסייע בקידום שימור המבנים המודרניסטיים בעיר.
"שבוע הבאוהאוס החיפאי הופק כבסיס להמשך המחקר ולשיתופי פעולה נוספים, מתוך כוונה להפוך את האירוע למסורת שנתית", מוסיף קורי. נוסף על חשיפת המבנים עצמם, מבקש קורי להעלות לדיון גם את הרעיונות החברתיים, האקולוגיים והמוסריים שאפיינו את המודרניזם ולבחון את מקומם בתכנון העירוני היום. "זה לא דיון היסטורי", מדגיש קורי. "אלא רעיונות שמגולמים במבנים בעיר שרלוונטיים היום, אולי יותר מתמיד". הוא מציין כי האירוע מתקיים בשיתוף העמותה לתולדות העיר חיפה, עיריית חיפה, התאחדות האדריכלים וגופים נוספים, ורוב האירועים - בחינם.
המבנים בעיר הם עדות לתקופת בנייתם ולמורכבות ההיסטורית, החברתית והאדריכלית שאפיינה את התפתחותה של חיפה לפני כמאה שנה. יחד עם ההכרה המחודשת בערכם, האתגר העומד בפני העיר והמתכננים הוא לבחון אם ואיך אפשר לשלב את ערכם ההיסטורי והאדריכלי בתהליכים של ההתחדשות העירונית.
